איל וולדמן, איש עסקים בן 65 שמחזיק לא מעט כותרות גם מחוץ לעולם העסקים, שוב מפתיע עם אמירה אישית מאוד. בראיון שהתקיים במסגרת תכנית חדשה של עמרי אסנהיים, וולדמן סיפר שבמהלך השנה שבה הוא חי זוגיות צמודה עם מאיה, מדריכת פילאטיס צעירה ממנו ב-44 שנים, הוא דאג להסכם ממון. לא רק זה: הוא גם דרש שגם ילדיו יחתמו על הסכם כזה.
וולדמן הסביר שהכול מגיע מתוך ניסיון אישי. לדבריו, מי שמעד פעם אחת אולי עדיין לומד, אבל אם חוזרים על טעות שוב ושוב, קשה לקרוא לזה חוכמה. הוא הדגיש שהוא לא מתכוון לחזור על טעויות מהעבר, ולכן בחר להסדיר מראש את הדברים עם בת הזוג הנוכחית.
כאן זה נהיה עוד יותר מעניין. כשעמרי אסנהיים העיר שמה שהוא מתאר נשמע מאוד לא רומנטי, וולדמן לא התבלבל. הוא אמר בצורה חדה שהוא מחייב את הילדים שלו: אם הם נמצאים בקשר עם בן או בת זוג במשך יותר משלושה חודשים, הם חייבים לחתום על הסכם ממון.
הוא הוסיף שזה בעיניו “הכי הגיוני”. לפי דבריו, ההחלטה לא נובעת מחוסר אמון באהבה, אלא מרצון להגן על המשפחה ועל מה שנצבר. וולדמן אף הרחיב את זה לצוואה שלו: לדבריו, הוא קובע שכל הצאצאים שלו לא יוכלו להיות חלק מהצוואה אם יש להם בני זוג ואין להם הסכם ממון. כלומר, מבחינתו מדובר בתנאי שמטרתו להסדיר מראש מצבים עתידיים.
3 דברים שלא בטוח שחשבתם על הסיפור הזה
1. זה לא רק הסכם בין בני זוג. וולדמן מדבר על כלל שמתרחב גם לדור הבא, עם מסגרת זמן ברורה של שלושה חודשים.
2. הוא לא מציג את זה כמשהו “דרמטי”. להפך, הוא מתאר את זה כמעשה טבעי והגיוני, כמעט כמו בירוקרטיה של חיי משפחה.
3. הוא אפילו מחבר את זה לצוואה. כלומר, מי שלא עומד בתנאי של הסכם ממון עלול להישאר מחוץ לתמונה.
מה עוד ידוע על חייו האישיים?
וולדמן היה נשוי בעבר לאלה במשך יותר מ-20 שנה, ובמהלך הנישואים הביאו לעולם שלושה ילדים. בתו, דניאל, ובעלה נעם שי, נרצחו בטבח במסיבת נובה ברעים ב-7 באוקטובר. לאחר הגירושים מאת אלה, הוא ניהל מערכת יחסים עם שלומית פן. אחרי הפרידה ביניהם התפתח מאבק משפטי ממושך שכלל תלונות הדדיות.
פן הגישה תלונה במשטרה נגד וולדמן בטענה לאלימות. התיק נסגר לבסוף בעילה של חוסר אשמה.
אז למה אנשים לא מפסיקים לדבר על זה?
כי כשמיליארדר מדבר על אהבה דרך חוזים, זה נשמע כמו שילוב שאף אחד לא באמת מצפה לו. מצד אחד, זה מצטייר כהגנה כלכלית. מצד שני, זה מרגיש כמו כלל קשוח שמכניס את כל המשפחה למסלול אחד. ובכל מקרה, מה שברור הוא שוולדמן לא מתכוון להשאיר את העתיד של אף אחד “לא מסודר”.
