אלין כהן, אשת עסקים ואושיית רשת, חוזרת לדבר פתוח על התקופה שהיא מגדירה כלא פשוטה בכלל. אחרי שבחודש אפריל האחרון הודיעה על ביטול חתונתה לבר לוי, רק חודש וחצי לפני היום הגדול, נראה שהיא עדיין מטפלת ברגשות, בעומס ובשאלות שמסרבות להירגע.
כדי לנסות לאסוף כוחות ולו רגע להתרחק מהכאב, כהן חזרה לאחרונה מטיול משפיענים בלאס וגאס שכלל לא מעט מסיבות ובילויים. על פניו זה נשמע כמו מתכון קלאסי להסחת דעת, אבל בפועל היא גילתה שהחיים לא עובדים לפי תסריט, ובטח לא כשבלב יש סערה.
ההחלטה לעצור בניו יורק: לב מלא הודיה
בדרכה חזרה לישראל היא החליטה לעשות עצירה בניו יורק ולנסוע לקברו של הרבי מלובביץ'. מה שמייחד את הסיפור הזה הוא העובדה שבפעם הקודמת היא הגיעה לשם בדיוק כשהכול היה נראה אחרת. אז היא הגיעה כמאורסת, עם הזמנה לחתונה ביד.
כהן תיארה שברגעים האלה עלו בה רגשות מורכבים במיוחד. היא סיפרה שבמסע הראשון, כשהגיעה כרווקה, ביקשה מהרבי ומאשתו הרבנית חיה מושקא זצ"ל זוגיות ראויה והבטיחה הבטחה. לדבריה, היא חזרה כדי להגיד תודה, וברוך ה' אכן חזרה עם מה שהבטיחה.
אבל לא רק זה: לפי דבריה, היא גם הבטיחה שהפעם הבאה תהיה עם הזמנה לחתונה שלה. לדבריה, גם לכך היא זכתה. ואז הגיע החלק שבו המציאות כבר לא התיישבה בקלות עם החלום.
בלי טבעת, בלי תסריט: איך היא מתמודדת עם השבר
כהן הסבירה שבפעם הזו היא הגיעה בלי טבעת על האצבע, כאישה רווקה. עם זאת, היא הדגישה שהיא מרגישה עמוק בפנים שילד של אבא ימשיך להיות בידיים טובות. לדבריה, היא מאמינה שהכול לטובה ושכל מה שקורה מגיע יחד עם שיעורים וניסיונות.
בתוך הדברים שלה היא תיארה את הרגעים בבית הרבי, שבהם גם התפילות וגם הדמעות היו חלק מהדרך. היא כתבה שהיא בטוחה שתעבור את הכול ושיש לה לב של הודיה, וביקשה להגיע בקרוב לשמחות, לישועות ולבשורות טובות.
הדיסוננס שטלטל אותה: איך מסיבות והלב נשברים באותו זמן
אחד המשפטים שהכי תפסו כותרת אצל כהן נגע לתחושה שהייתה לה במהלך המסע. היא אמרה שהדבר שהכי טלטל אותה הוא הדיסוננס. מצד אחד החיים המשיכו: טיסות עבודה, אירועים, פגישות ואפילו מסיבות בווגאס. ומצד שני, היא חיה תקופה של כאב ועומס רגשי, אותה היא הגדירה ממש כתקופה הכי מורכבת בחייה.
היא תיארה את הסתירה: איך רגע אחד אפשר להיות מוקפים באנשים, במוזיקה ובשתייה, וברגע הבא לעמוד אצל הרבי עם דמעות ותפילות. ואז היא ניסחה את זה בדרך משלה: אולי דווקא שם נמצאת הגדולה, כי הקדוש ברוך הוא לא מחכה שנגיע למצב מושלם. הוא פוגש אותנו בדיוק באמצע החיים, באמצע הבלבול, באמצע הכאב ובאמצע הדרך.
בינתיים, כהן עדיין בשלב שבו היא מנסה לסדר את הלב, אבל היא עושה את זה בצורה שקופה, אישית ומעוררת הזדהות. גם אם החוץ נראה כמו עוד יום עמוס, בפנים היא מספרת שהכול מרגיש כמו מסע שממשיך קדימה, גם כשקשה.
