עומר אדם הוא מהזמרים האלה שתמיד מצליחים לייצר עניין, בין אם על הבמה או בקמפיינים. אבל השבוע זה לא נגמר רק באסתטיקה של פרסומת חדשה למשקפיים של מותג הקשור אליו. ברשת עלו טענות שממש לא מדובר רק ב״וייב דומה״, אלא בהעתקה לכאורה שמחזירה את אדם לכותרות שוב.
הפרסומת המדוברת מציגה את אושיית הרשת והשחקנית מאיה ורטהיימר, ובמרכז תשומת הלב עומדות סצנות שנראות מאוד דומות לסרטון אחר, שנעשה כפארודיה על קים קרדשיאן. שם, כזכור, מוצגת דמות קונה או מנסה להשיג את השמש, והטון של הסצנות נבנה סביב הטריק הזה.
עכשיו מגיע החלק שמדליק את הרשת: לפי הטענות, גם בפרסומת לקאטליה וגם בסרטון הפארודי יש רצף כמעט זהה. זה מתחיל בזווית שבה השמש מוזזת, ממשיך דרך תגובות והנחיות של דמות שמופיעה כמו אסיסטנטית, וממשיך לסצנת מעבר החוצה למרפסת מול המון שמפגין, עם קול של אדם בודד שמזוהה עם רעיון ה״החזר את השמש״.
3 נקודות שגרמו לכולם לשים לב
1. הדמיון בזווית המדויקת שבה השמש ״זזה״, לא רק ברעיון הכללי אלא ממש בפרטים.
2. התשובות שמופיעות דרך האסיסטנטית, כולל ניסוחים שמזכירים מאוד את מה שמופיע בסרטון המקורי.
3. אותה בנייה של סצנת המרפסת מול קהל, עם הקונטרסט בין הדמות הבודדת לבין ההמון שמייצר דרמה.
מה אומרת עורכת הדין? דמיון זה לא מספיק, אבל לפעמים כן
כדי להבין איפה עובר הקו, פנינו לעורכת הדין לענייני אופנה רחלי זילברפרב-שרייבר. היא מסבירה שבמקרים של זכויות יוצרים, לא קופצים ישר להאשמה. קודם כל בודקים אם בכלל הייתה גישה ליצירה המקורית. כלומר: האם מי שיצר את הפרסומת יכול היה לראות את הסרטון שאליו משווים אותו.
לדבריה, כאן התמונה נהיית מורכבת כי יש סימנים שמצביעים על יותר מדמיון כללי. למשל, הבחירה להזיז את השמש בזווית ספציפית, יחד עם פרטים שמופיעים באופן דומה כמו התשובות של האסיסטנטית והמעבר למרפסת מול ההמון. כשכמה אלמנטים כאלה מסתדרים יחד, זה יכול להיחשב כמו ״אקדח מעשן״ שמרמז שהיה קשר או גישה.
אחרי שמבססים גישה והעתקה בפועל, מגיע השלב הבא והיותר טריקי: האם מה שהועתק באמת מגיע לרף של הפרה משפטית. זילברפרב-שרייבר מדגישה שהרעיון עצמו של רכישת השמש הוא בגדר רעיון ולא בהכרח מוגן, אבל העלילה והאופן שבו היא בנויה יכולים כן להיכנס לדיון של זכויות יוצרים. כלומר: השילוב של רכישת השמש כדי שתאיר על הפנים, החיבור בין הדמות ש״מסוגלת״ לרכוש אותה, והטקסטים והבימוי שמחזקים את אותה חוויה.
ומה עם תמונות שנוצרו בינה מלאכותית?
עוד נקודה חשובה: אם חלק מהתמונות נוצרו באמצעות בינה מלאכותית, ייתכן שבשלב הזה לא תהיה בעיית זכויות יוצרים כמו בתוכן שנעשה בידי אדם, כי לפי הדין הקיים רק יצירה שנוצרה על ידי אדם מקבלת הגנה. עם זאת, היא מבהירה שהכל תלוי בנסיבות ובשאלה אם יש רישיון שימוש מהיוצרים המקוריים.
בקיצור, השאלה הגדולה היא לא רק ״האם זה דומה״, אלא האם מדובר בפרטים שמצביעים על העתקה, והאם יש כיסוי חוקי בדרך. ומה שקרה אחר כך? ברשת כבר לא מחכים. כולם מחכים לראות אם תהיינה תגובות רשמיות, או שהפעם זה יסתיים בהבהרה שקטה.
