עשרות אלפי אנשים, דגלי ישראל לאורך השדרה החמישית במנהטן, אבטחה חסרת תקדים ואווירת חג לאומית. בתוך כל הרעש וההמולה עמד הראל מויאל על גבי משאית נעה, והפך את מצעד התמיכה בישראל בניו יורק לחוויה שאי אפשר לשכוח.
מויאל, אחד השמות המזוהים ביותר עם הפסקול הישראלי של שני העשורים האחרונים, הוזמן להופיע באירוע המרכזי של מצעד Celebrate Israel Parade. לפי מה שתיאר בריאיון אחרי ההופעה, הוא התקשה להסתיר את ההתרגשות: “זו הייתה אחת ההופעות הכי מרגשות והכי מעצימות שעברתי בחיים”.
הוא סיפר שהמראה הכי חזק מבחינתו היה הקהל עצמו. אנשים שהגיעו כדי לחזק את עם ישראל, שרו יחד איתו ללא הפסקה, ובמיוחד בתקופה שבה כולנו עוברים לא מעט. “במשך כל ההופעה הייתי עם צמרמורות”, הוא הוסיף, כשהוא מתאר תחושה של חיבור אמיתי ולא רק הופעה מול קהל.
מה היה הרגע שהפיל לו את האסימון?
כשנשאל מה הדבר הכי משמעותי עבורו במהלך המופע, מויאל לא התבלבל: השיר “עם ישראל חי”. לדבריו, בכל פעם שהמילים יצאו מהבמה, הקהל הגיב בעוצמה אדירה. הוא תיאר אנשים עם דמעות בעיניים, כאלה ששולחים נשיקות באוויר ומרימים את כל האווירה למעלה. “קשה להסביר למי שלא היה שם”, אמר.
אבל הוא הדגיש שזה לא היה רק שיר אחד. מבחינתו, כל השירים שקשורים באמת למדינה קיבלו שם משמעות אחרת. “הרגשת שאתה לא רק מופיע”, הוא אמר, “אתה חלק ממשהו גדול יותר”.
משאית נעה: למה זה היה שונה אפילו בשבילו?
מי שראה את ההופעה אולי חשב שמדובר בעוד מופע חגיגי. בפועל, זה היה פורמט לא שגרתי גם עבור אמן עם ניסיון. מויאל הופיע כשהמשאית מתקדמת לאורך מסלול המצעד, ובניגוד לאולם או אמפי, היה צריך לשמור גם על יציבות וגם על דיוק בשירה, ובמקביל להתייחס לקהל לאורך הדרך.
הוא הודה שזו “תחושה מוזרה”, במיוחד כי מאז תקופת הקורונה הוא לא הופיע על משאיות כאלה. “המשאית כאן לא הייתה יציבה”, הוא אמר, והוסיף שהאתגר היה לשלב בין הישארות ממוקדת לבין הקהל שרק הולך ומתגבר. מבחינתו זו הייתה חוויה שונה לגמרי מכל מה שהכיר.
האירוע התקיים תחת מתיחות, והאבטחה הפתיעה
המצעד התקיים בצל מתיחות ביטחונית גבוהה, וגם סביב החלטת ראש עיריית ניו יורק להחרים את החגיגה השנתית. מויאל סיפר שהוא לא הגיע עם חששות מיוחדים, אבל מהרגע שהגיע והבין את היקף ההיערכות, הוא הבין כמה האירוע רגיש. “גרמו לי להבין את גודל האירוע, את הסכנות ואת רמת האבטחה”, אמר.
כדי לפרק קצת את המתח, הוא אפילו התבדח על אמצעי האבטחה: הוא ציין שראוי להודות לגורמים המשטרתיים על ההיערכות, וסיפר שגם הדרך חזרה למלון התארכה משמעותית בגלל הסגירות והחסימות. ועדיין, הוא סיכם את זה במשפט אחד שמסביר הכול: לעצור עיר כמו ניו יורק פעם בשנה בשביל מדינה קטנה כמונו, עם כל כך הרבה אנשים שבאים רק כדי לחזק, זה מרגש מאוד.
המסר לקהל הישראלי שצופה מהבית
בסיום, מה שנשאר עם מויאל זה בעיקר התמיכה. הוא התייחס גם להיעדרות של ראש העיר שלא הגיע לאירוע, והסביר שלדעתו דווקא העובדה הזו לא גורעת מהמסר. “לראות את כמות האהבה שיש פה”, הוא אמר, “פשוט ריגש אותי”.
כשנשאל אם זו אחת ההופעות החשובות ביותר מאז תחילת המלחמה, התשובה שלו הייתה חד משמעית. והוא סיכם: החלום שלו היה להופיע מול קהל שמחזיר כל כך הרבה אהבה, מול שליחות כזו. ולישראלים שיצפו בתמונות, הוא רצה שיבינו שיש כאן המון דגלים, המון אנשים שעוצרים הכול, ובאים רק כדי לחזק את ישראל.
