יש דרך די פשוטה להיכנס לדייטים: לשאול את עצמך מה אתה באמת מביא לעולם הזה. לפעמים זה אפילו ממש מילולית, אבל בואו נודה: הרבה אנשים חושבים שהם יכולים להשקיע אפס מאמץ, ועדיין לקבל את בן או בת הזוג של החלומות. הבעיה? המציאות לא עובדת ככה. והפעם, המציאות גם לא שקטה.
אספנו 93 דוגמאות מצחיקות במיוחד מאנשים שמוגזמים לא רק במילים, אלא ממש בערך השוק שהם מייחסים לעצמם. מדובר באותם פרסונות בפייסבוק, שמגיעות עם ביטחון עצמי בשמיים, ואז מקבלות מנת בושה ראויה מהאינטרנט: תגובות, לייקים, ואנשים שמסבירים להם בעדינות פחות ופחות ופחות מה בדיוק הם עושים שם.
האגו אומר: אני מעל הממוצע. השוק אומר: סליחה?
יש תופעה פסיכולוגית מוכרת שנקראת Lake Wobegon effect. הרעיון פשוט ומטריד: רובנו נוטים לחשוב שאנחנו “מעל הממוצע” בתחומים מסוימים, גם כשסטטיסטית זה בלתי אפשרי. ועכשיו תוסיפו לזה את עולם הדייטים, שהוא כמו מראה שמגדילה כל פער: פתאום לא רק שאתה מעריך את עצמך, אלא שמישהו אחר מדרג אותך מול מאות אנשים אחרים.
במחקרים ובניתוחים של התנהגות משתמשים באפליקציות הכרויות עולה תמונה לא נעימה: נשים מדרגות בערך 80% מהגברים כמתחת לממוצע מבחינת משיכה. גברים, לעומת זאת, נוטים לראות את הנשים שלהם על סקאלה יותר מאוזנת. זה לא אומר “מי צודק ומי טועה”. זה אומר שברוב המקרים, מי שבטוח שהוא פרסונה עם ביקוש גבוה, אולי פשוט לא קולט איך הוא נראה דרך העיניים של הצד השני.
הדוגמאות הקטנות שמספרות את הסיפור הגדול
ועכשיו לקטע הכיפי: האנשים האלו לא רק טועים. הם גם נותנים לזה ניסוח. לדוגמה, יש כאלה שמדברים על “הקרבות” שהם כביכול עברו, כאילו זה מוסיף להם נקודות בדירוג. אחרים מתעקשים שהבעיה היא לא בגישה שלהם, אלא במבנה הלסת, בזווית הצילום או בכל דבר חיצוני. יש גם מי שמנסה לירות במשפטים קצרים וחדים, ואז מגלה שלפחות ברשת, “הקומבו” לא עובד.
בין הדוגמאות תמצאו גם את זן ה”הוכחתי לכם” שמגיע עם סיסמאות כמו “אתם לא מבינים את הערך שלי”, או “הם פשוט לא יודעים מה הם מחפשים”. הרשת, כמובן, מגיבה עם עקיצות: מאנשים שאומרים לו שהכיוון שלו מזכיר “עוזרת בית” יותר מאשר זוגיות, ועד כאלה שמחזירים לו את אותו קלף אבל בכיוון ההפוך, כאילו אומרים: אם אתה חושב שאתה קלף מנצח, כנראה שאתה משחק משחק אחר לגמרי.
זה לא רק מראה: זה כל החבילה
והנה החלק שאף אחד לא אוהב לשמוע: זה לא רק “איך אתה נראה”. נשים בוחנות את כל החבילה בתוך הפרופיל: איך אתה מציג את עצמך, מה אתה כותב, איך אתה מדבר, ואפילו איך אתה נושא את עצמך בין השורות. הפער בין מה שגברים חושבים על עצמם לבין מה שהשוק באמת רואה, הוא לא טעות קטנה. זה חור גדול באמצע.
לכן הדוגמאות כאן לא מצחיקות רק בגלל שהן מביכות. הן מצחיקות כי הן חושפות דפוס: כשמישהו בונה לעצמו תדמית של פרימיום, אבל מתעלם מהאופן שבו אחרים קולטים אותו, התוצאה היא שילוב קטלני של ביטחון יתר ושקיפות ברשת.
שאלה לסיום: זה אגו או פשוט חוסר התאמה?
כי בסוף, אולי זה לא “בעיה של ערך שוק” בלבד. אולי זה עניין של ציפיות, סגנון תקשורת, וחוסר נכונות לשים לב למה שקורה בפועל. ואם אתם מכירים מישהו מהטיפוס הזה, תעשו טובה: אל תתווכחו איתו. תנו לו לקרוא את הדוגמאות. האינטרנט כבר יודע לעשות את העבודה.
