הסוהרת לינדֶה דה סוזה אברו שברה שתיקה: מה באמת קרה עם הטלפון והאוכל?

יש סיפורים שרואים בהם רק את הכותרת. ואז מגיע הרגע שבו מישהו מהצד השני אומר: רגע, זה בכלל לא בדיוק ככה. במקרה של לינדֶה דה סוזה אברו, סוהרת לשעבר בכלא וונדסוורת' בבריטניה, זה בול הרגע הזה.

אברו, שהתפטרה אחרי שסרטון שקשור ליחסים אסורים מאחורי הסורגים הפך לוויראלי, מתייחסת עכשיו לראשונה לפרטים שמסר האסיר לינטון וייריך. הוא טען שהיא לא רק ניהלה קשר אסור, אלא גם עזרה לו דרך אוכל וטלפון שהוברחו לכלא. והיא? אומרת שאין שם את מה שהוא מתאר.

הודתה בקשר. מכחישה את ה”בונוסים”

אברו לא מנסה לצאת “נקייה”. להפך: היא מודה שהייתה לה מערכת יחסים לא ראויה עם וייריך, ושזה חלק מהדברים שבהם הודתה בבית המשפט. אבל כשהשיחה עוברת לפרטים הנלווים, הסיפור שלה מתפצל.

בנקודה הכי טעונה היא טוענת שלא העניקה לאסירים יחס מועדף ולא “סידרה” להם דברים כמו אוכל מבחוץ. לפי גרסתה, הכלא היה בתקופה של מחסור בכוח אדם, מה שהפך את העבודה למורכבת ולא בדיוק לתפאורה של מבצעים סמויים.

והמשפט שלה, שבולט כמו מסמר: “הודיתי במה שהאשימו אותי בו. כן, הייתה מערכת יחסים לא ראויה. אבל לא עשיתי מעבר לזה”. זה ניסוח שמנסה לשים גבול ברור בין “לא הייתי אמורה” לבין “וגם עשיתי עוד דברים”.

הטענה של האסיר: כסף לסוהר אחר וטלפון שהוברח

וייריך מצדו מציג תמונה אחרת. הוא טען שבין היתר שילם לסוהר אחר 1,500 ליש"ט כדי להבריח לו טלפון לכלא. ואז, לדבריו, הקשר עם אברו התהדק אחרי שהיא התחילה להביא אוכל לאסירים.

כאן נכנס הפרט שהופך את הסיפור לעסיסי במיוחד: וייריך טוען שאברו הייתה מקבלת כסף מאסירים, ושסכום של 150 ליש"ט מוזכר בהקשר הזה. כלומר, לא מדובר רק בקשר רגשי או אישי, אלא במנגנון לכאורה של “שירותים”.

הוא גם מספר על רגעים לא שגרתיים, כולל טענה שאברו בקשה ממנו “לטפל” באסיר שירק עליה. נשמע כמו פרט שנשאר בקצה של משפט, אבל הוא מסמן משהו: גם אם יש הודאה בקשר, יש מי שמנסה להפוך אותו למשהו רחב יותר, כמעט תפעולי.

הסרטון הפך לוויראלי. והנזק, לדבריו, היה ענק

אברו לא מתעמתת רק עם התוכן. היא מתעמתת עם המשמעות. וייריך טוען שהיחסים לא התחילו רק בעקבות החשיפה, ושגם לפני שהסרטון יצא הוא והסביבה ידעו על מה שקורה. הוא טען שלא רצה שזה יצולם, אבל אסיר אחר תיעד את הדברים.

ואז מגיע החלק שהרשת תמיד אוהבת להדגיש, אבל אף אחד לא באמת יודע למדוד: וייריך אומר שהחשיפה גרמה “נזק עצום”. הוא מזכיר את המשפחה, בת זוגו שהייתה בהיריון באותה תקופה, וגם אותו. במילים אחרות, זה לא רק סקנדל. זה פגיעה שממשיכה גם אחרי שהכותרות מתחלפות.

איפה זה משאיר את כולם?

אברו הודתה בהתנהגות בלתי הולמת ונידונה ל-15 חודשי מאסר, ובסוף ריצתה חמישה חודשים בכלא ברונזפילד. היא כבר לא בתפקיד, אבל הדיון הציבורי לא נגמר. עכשיו, כשהיא מציגה גרסה מצומצמת יותר, השאלה האמיתית היא לא רק “מי צדק”. השאלה היא: למה דווקא עכשיו הוא מגדיל פרטים, ולמה דווקא עכשיו היא בוחרת לצמצם אותם?

כי בסיפורים מהסוג הזה, תמיד יש שכבה נוספת. לפעמים זו שכבת הכסף. לפעמים זו שכבת ההאשמות. ולפעמים זו שכבת האגו של מי שניסה לשלוט בנרטיב, ואז איבד את זה.