רגע, עצרו. זה לא עוד כותרת על שערורייה פוליטית. זו ממש רשימת קניות, עם מחירים מפורטים, שמציירת תמונה די ברורה של חיים מפוארים שממומנים מכספי מפלגה. פיטר מורל, בעלה של ניקולה סטורג’ין לשעבר, הודה כי גנב יותר מ-400 אלף ליש"ט מהמפלגה הסקוטית SNP, וכעת הפרטים על מה רכש עם הכסף הזה עולים על השולחן.
מורל, בן 61, היה מנהל בכיר במפלגה במשך 22 שנים, וכעת הוא מאחורי סורג ובריח אחרי שהודה באשמה בבית המשפט הגבוה באדינבורו. אבל הדבר שבאמת תופס את העין הוא לא רק הסכום. זה הסגנון. כי בין הרכישות שלו יש הכל מהחיים עצמם: קרוואן יוקרתי, עטים נובעים יקרים, שעונים, משקאות חריפים, ואפילו אביזרים למטבח שמפתיעים בגובה המחיר.
הקניות שמרגישות כמו “רשימת משאלות”, רק עם כסף גנוב
בתיק תואר שמורל השתמש בכספים כדי לקנות קרוואן בשווי 125 אלף ליש"ט. והוא לא עצר שם. למשל: מטחנות מלח ופלפל של Lalique בשווי 2,600 ליש"ט. כן, זה מחיר של ריהוט יוקרתי, לא של “סתם תבלין”. בנוסף מופיעים גם לוחות שנה יוקרתיים של Fortnum and Mason בעלות של 200 ליש"ט ליחידה.
ברשימה יש גם התמכרות לפריטים קטנים אבל יקרים: עטים נובעים איכותיים, כולל עט של Montblanc מזהב לבן בעלות 4,225 ליש"ט. יש גם התפרעות סביב רכישת שעונים. לפי הפרטים, הוא קנה שעון Bremont לבן ב-4,555.25 ליש"ט, ואז ימים ספורים אחר כך רכש את אותו הדגם בשחור בעלות 4,795 ליש"ט.
מה שמעניין באמת: זה לא “קנייה אחת”, זה דפוס
הסיפור כאן מתפתח כמו עלילה שמתגלה בהדרגה. זה מתחיל, לכאורה, בקטן. באוקטובר 2010, למשל, הוא רכש שני סלסלות כביסה של Ali Baba בעלות 70.89 ליש"ט. ואז, ככל שהשנים עוברות, המחירים קופצים. תשע שנים אחר כך כבר מדובר ביותר מ-12 אלף ליש"ט על מותגי Apple.
גם גיימינג נכנס לתמונה: בנובמבר 2011 נרכשו משחקים וקונסולות בסכום 419.18 ליש"ט. ובינואר 2013 הוא הוציא 75 ליש"ט על תקליטורי DVD של “Borgen: The Complete Seasons One and Two”. לא מהסוג שתגיד עליו “סתם היה מבצע”. זה כבר טעם, הרגל, וכנראה גם סדר עדיפויות.
מקרוואנים ועד וויסקי: כל מה שטוב לסיפור הוא יקר
מורל רכש גם רכבים: בשנת 2016 הוא קנה Volkswagen Golf באמצעות 16,489 ליש"ט מכספי המפלגה. וב-2020 הוא רכש קרוואן נוסף בשווי 124,550 ליש"ט לשימוש אישי. יש גם הוצאה על רכב נוסף: Niesmann and Bischoff motorhome ועוד 54 אלף ליש"ט לרכישת Jaguar I-Pace.
ואז מגיע הקטע שמרגיש כמעט סאטירי אם לא היה מדובר בעבירה: ב-2020 הוא הוציא 2,618.16 ליש"ט על שתי מטחנות מלח ופלפל של Feuilles Pepper and Salt Grinders. בהמשך יש רכישות נוספות כמו מכונת קפה של Miele ב-1,299 ליש"ט, ובסמוך לחג המולד הוא שילם 42.99 ליש"ט על Grand Theft Auto V ל-PS4.
גם אלכוהול ופריטים לבית מופיעים. למשל: תואר שהוצאו 205.39 ליש"ט על בקבוק Laphroaig בן 15 שנים, ו-149.99 ליש"ט על Macallan מאותו וינטג'. ויש גם פריטים כמו שעם פקקים ייעודי של Le Creuset, פותחן לבקבוקי שמפניה, ו”כלים קטנים” שמצטברים מהר.
400,310.65 ליש"ט: הטווח שבו זה קרה
ההאשמות מתייחסות לגניבה בסך כולל של 400,310.65 ליש"ט בין אוגוסט 2010 לינואר 2023. התקופה הזו חופפת לתקופה שבה סטורג’ין הובילה את ה-SNP וגם שימשה כראש ממשלת סקוטלנד במשך תשע שנים.
סטורג’ין עצמה טוענת שלא ידעה ולא חשדה בכך שמורל משתמש בכספי המפלגה לצרכים אישיים. היא אמרה שיש להם חשבונות בנק נפרדים ואין לה גישה למסמכים הפיננסיים שלו. לדבריה, היא הוגנת מכל מעורבות פסולה.
והשאלה הגדולה שעולה שוב ושוב
בדיוק כאן נכנסת השכבה המוזרה: כשמדובר בדפוס של שנים, לא ברכישה חד פעמית, קל מאוד להבין למה אנשים מתקשים לעכל “לא ידעתי”. מצד אחד טענה של אי-ידיעה. מצד שני רשימת קניות שעולה מסכומים קטנים לרכישות ענק, כולל קרוואן שעולה על הדעת כבר כמשהו שאי אפשר לפספס לאורך זמן.
עכשיו נשארה השאלה שכל אחד יגוגל: איך נראה “לא ידעתי” כשיש כל כך הרבה פריטים, כל כך הרבה תשלומים, וכל כך הרבה שנים?
