תנו לזה רגע לשקוע: טיקטוק יצר טרנד שבו בני נוער “רצים על טיימר” בתוך מבנים של הכנסייה הסיינטולוגית. לא מדובר רק בסקרנות תמימה. לפי תגובת הארגון, זה כבר הפך לחדירות שמסכנות עובדים, מבקרים וחיי שגרה במקום. ועכשיו מגיע החלק המוזר באמת: הסיינטולוגיה החליטה לבצע שינוי מעשי באבטחה, עד כדי הסרת ידיות דלתות.
הטרנד נקרא ברשת “scientology speedrun”. הרעיון פשוט, כמעט משחקי: אנשים נכנסים לאתרים, עוקפים או “מדלגים” על מאבטחים, בודקים כמה רחוק הם מצליחים להגיע בזמן הקצר ביותר, ואז מעלים סרטונים. התוצאה? סרטונים שמצטברים למיליוני צפיות, ואז עוד ועוד ניסיונות לחקות את זה. כך נוצר מעגל: צפייה מייצרת השראה, השראה מייצרת פריצה, פריצה מייצרת עוד ויראליות.
מה גרם לכנסייה לשנות את הגישה?
בקליפורניה, לפי הודעה רשמית של הכנסייה, נאלצו להגביל כניסה רק למבקרים מאושרים. לא רק זה: הוחלט להסיר ידיות מכל הדלתות כדי להקשות על מי שמנסה להיכנס בלי אישור. בטקסט של הארגון זה מתואר כצעד שנועד למנוע “כניסה לא מורשית, הטרדה ושיבוש של מתקנים דתיים”.
כאן אני רוצה לעצור רגע ולשאול שאלה שאנשים מדלגים עליה: אם זה רק “סרטונים”, למה זה מצריך שינוי פיזי בקירות ובדלתות? כלומר, מה בדיוק מסוכן פה מעבר לאי-נוחות? התשובה נמצאת בתיאור הפעולות: חדירה, פגיעה ברכוש, וסיכון של צוות ומבקרים.
התגובה הזועמת: “הפכנו למטרה לסטאנטים ויראליים”
הכנסייה לא נשארת בשפה מנומסת. בהצהרה היא טוענת שהטרנד הורס “מרחבים שקטים” והופך אותם ליעד לסטאנטים שמטרתם ויראליות. היא גם מדברת על כאוס שנוצר בקרב אנשי הארגון בעקבות האירועים החוזרים.
בהודעה נכתב כי בתקופה האחרונה אנשים שוב ושוב פרצו למתחמים על הוליווד בולווארד, שיבשו מתקנים דתיים וציבוריים, גרמו נזק לרכוש, וסיכנו אנשי צוות, מאמינים ומבקרים. ואז מגיע האיום המעשי: האירוע יועבר לגורמי אכיפת החוק.
אירוע גדול בלב לוס אנג’לס: מבפנים זה נראה כמו מרדף
אחד האירועים הבולטים התרחש בשבת, 25 באפריל, בשני בניינים סיינטולוגיים באזור מרכזי בלוס אנג’לס. שם, עשרות אנשים השתתפו לכאורה בגרסת “ספידראן” של המתחם: הם נכנסו במהירות לאזור תערוכת “L. Ron Hubbard Life Exhibition” ולמרכז מידע סמוך.
וזה בדיוק המקום שבו הסיפור נהיה טעון: מדובר בחלל שמוקדש לזכרו של מייסד הסיינטולוגיה, הסופר למדע בדיוני ל. רון האברד, שהפך ספר עזרה עצמית משנות ה-50 לזרם דתי. כשמישהו רץ דרך זיכרון ומקדש, זה כבר לא “סתם תוכן”. זה נתפס כהשפלה של מרחב משמעותי.
ברשת הופץ גם סרטון אינסטגרם שמראה כיצד קבוצה, ברובה מחופשת, מצליחה לפרוץ את שכבת האבטחה החיצונית. בסרטון רואים אנשים בתחפושות לא שגרתיות, כולל דמויות כמו ישו וסוניק הקיפוד. בתוך המבנה נשמעות קריאות של מאבטח שרודף אחרי הפורצים, עם משפט ברור: הם פולשים, שיזוזו, והמשטרה כבר הוזעקה.
מה אומרים בעניין “היוזם” של הטרנד?
לא כולם מתחרטים. מי שצבר מיליוני צפיות ברשת ועשוי להיחשב כמי שהתחיל את הטרנד, Swhileyy, טען שהוא לא ביצע דבר לא חוקי ורוצה שאנשים יפסיקו. לפי דבריו, הוא לא תומך במה שעשה, גם אם לדבריו לא עבר על חוקים. הוא טוען שכל מה שעשה היה “לחקור את המבנה”, ולא קיבל בקשה לא לחזור למתחם.
הוא גם מבהיר: בשום סרטון, תגובה או מקום אחר הוא לא קידם ריצה במתחמים ולא עודד “לשבור שיאים” דרך חדירה. ובכל זאת, מי שמסתכל על התמונה הכוללת מבין שהשאלה האמיתית היא לא רק “האם הוא עבר על החוק”. השאלה היא האם התוכן שלו הפך להוראות ביצוע לאחרים. וכנראה שזה בדיוק מה שהכנסייה והמשטרה מנסים להבין.
אז מה הלאה?
ברגע שטרנד הופך למרדף, להסרת ידיות דלתות ולמעורבות גורמי אכיפה, הוא כבר לא משחק. זה כבר סיפור על איך ויראליות מדרדרת אנשים, גם כשהם חושבים שהם רק “עושים ספידראן”. השאלה עכשיו היא האם זה ייעצר בביצוע של אמצעי אבטחה נוספים, או שהגל הבא יגיע בדיוק כמו תמיד: עוד סרטון, עוד חיקוי, ועוד נזק.
