נייג׳ל פרג׳ר לא רק מדבר על פוליטיקה. עכשיו הוא גם מדבר על סייבר. לפי הטענה שלו, הטלפון שלו נפרץ על ידי מוסקבה, והפרשה סביב זה כבר מתחברת לדבר אחד מאוד ספציפי: מתנה של 5 מיליון ליש״ט שקיבל, ושעלולה להוביל להחלטות נגדו בבית הנבחרים.
הסיפור מתאר מהלך דרמטי: פרג׳ר טוען שהוא הפך לחשוד יותר ויותר אחרי התגלות קודמת על תרומה שקשורה למיליארדר קריפטו. כשמשהו מרגיש “לא נקי”, הוא החליט לבדוק את המכשיר שלו באופן פורנזי, דרך מומחים בתחום נגד ריגול.
ומה מצאו, לפי הטענה? שהיו שימושים בטכניקה מוכרת של פישינג ממוקד: מתחזים שמתחברים אל הקורבן כאילו הם חבר או קולגה, שולחים קישור שמתקין תוכנה זדונית, ואז התוכנה “מסרקת” את המכשיר וחושפת מידע רגיש. בתיאור של המקרה, נטען שמדובר בסימנים מתקדמים של גוף מדינתי, כמעט בוודאות כזה שמקושר למוסקבה.
כאן מגיע החלק שהופך את זה לעוד יותר נפיץ. פרג׳ר טוען שהמתנה לא הייתה הצהרה פוליטית באף צורה. לטענתו, הכסף שימש לתשלום על אבטחה פרטית עבורו בתקופות שבהן הוא לא היה חבר פרלמנט. ובכל זאת, מתישהו אחרי שקיבל את הכסף, דווח שהוא קנה בית רק 36 ימים לאחר מכן. Reform מצידה מתעקשת שהרכישה כוסתה מהתשלום שקיבל על הופעה בתוכנית מציאות.
למה בכלל זה עלול להוביל לעונש בפרלמנט?
כי מעבר לשאלה “מי פרץ למי”, יש שאלה יותר פרוזאית אבל מסוכנת פוליטית: האם פרג׳ר היה חייב לדווח על המתנה בזמן, ובאילו תנאים. נציב תקני הפרלמנט בודק האם הוא הפר כללים בכך שקיבל את המתנה זמן קצר לפני שהחליט לרוץ ולכהן בפרלמנט בשנת 2024.
אם יימצא שהכללים נשברו, ייתכן שיצטרכו לבקש ממנו להתנצל במליאה או להטיל עליו השעיה. וזה לא סוף הסיפור: השעיה יכולה להוביל לעתירה להחזרת מועמדות ולבחירות משנה.
מי ברשימה, ולמה זה מגרד את מוסקבה?
במרכז הפרשה עומד כריסטופר הרבורן, איש עסקים שמבוסס בתאילנד, שעל פי תיאור המקרה תרם בעבר סכומים משמעותיים למפלגות שונות, כולל בעבר גם למרכיבי ימין קודמים. נטען שהוא גם עלה על הרדאר הרוסי בגלל קשרים פוליטיים: למשל, הצטרפות למסע שמטרתו להדגיש את מצוקת אוקראינה, אחרי הפלישה הרוסית ב-2022.
בנוסף, שר ההגנה ג׳ון הילי דרש הבהרות: האם 5 מיליון הליש״ט יכולים להיות “נגזרים” מעסקאות עם חברות אנרגיה שמקושרות למדינה רוסית. במכתב שהועבר לפרג׳ר, ביקשו גם תיאומים לגבי חברת תדלוק תעופה שנמצאת בבעלות הרבורן, ושאלה נוספת צצה: האם המלחמה באיראן עשויה דווקא להעלות את ההכנסות של החברה.
והטענה על פריצות: זה תור ארוך של פוליטיקאים
אם הטענות על הפריצה נכונות, פרג׳ר מצטרף לשורה של דמויות בכירות שהאמינו שנפלו קורבן לפעילות ריגול ממדינות עוינות. בעבר כבר עלו טענות על נזקים דומים, כולל דליפות שהתייחסו לזמני ממשל שונים.
ומכאן השאלה שלי, כי היא באמת מעניינת: האם פרג׳ר משתמש בטענה על פריצה כדי להסיט את הוויכוח מהשאלה הראשית, המתנה והדיווח עליה? או שמדובר באמת בקו הגנה שמנסה להראות שזה לא רק “כסף ומסמכים”, אלא גם חדירה טכנולוגית שיכולה לשנות את תמונת האחריות?
הזמן יגיד, אבל בינתיים זה מרגיש כמו שילוב של שלושה מוקדים לוהטים: סייבר, כסף, ופוליטיקה פרלמנטרית שמסוגלת להפוך יום אחד של הצהרה לסערה של בחירות משנה.
