ביזאר

באבא ואנגה: איזה 2 נבואות ל-2026 כבר התגשמו?

והאם שאר התחזיות שלה לשאר השנה באמת עומדות לקרות?

4 דקות קריאה 4
בהתאם לסעיף 27 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (שימוש הוגן לצרכי דיווח ותוכן עיתונאי)

באבא ואנגה חיה בראש של אנשים גם אחרי שהיא מתה מזמן. כן, אותה סבתא בולגרית עיוורת שהפכה לסוג של “מכונת נבואות”. עכשיו, כשאנחנו באמצע 2026, מסתובבות שוב השאלות הגדולות: אם שתי תחזיות שלה כבר “נפלו בול”, האם שאר הסיפורים שעולים מהעבר עומדים להתממש?

בואו נתחיל מהקל ביותר: היא דיברה על אסונות טבע. העולם כבר מספיק חווה בצורות קיצוניות, גלי חום בלתי נסבלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים שמרגישים כאילו הם הולכים ומחריפים. אנשים אוהבים לקחת את זה כתמונת ניצחון: הרי כשכבר יש משבר אקלים, כל “דום דום” של נבואות נשמע מתוחכם בדיעבד.

אבל הנה המקום שבו צריך לעצור רגע ולשאול שאלה שמעטים שואלים: מה בדיוק היא אמרה, ומתי? כי כשמדברים בצורה כללית על “אסונות” ו“מזג אוויר” אפשר להתאים כמעט כל שנה לעולם שממילא סובל משינויי אקלים. זה לא אומר שהעתיד “לא נכון”, אבל זה כן אומר שהנבואות מקבלות יותר מדי מרחב לנוחות שלנו.

הנבואה על AI: צדק או ניסוח שמתחבר להכל?

עוד דבר שמייחסים לה הוא עליית הבינה המלאכותית. הבעיה? היא מתה שנים לפני שהטכנולוגיה הזאת הייתה בכלל במיינסטרים. אז יש שתי אפשרויות: או שהיא באמת “ראתה” את העתיד, או שהניסוח שלה כל כך כללי שאפשר להלביש אותו על כמעט כל מה שקרה מאז.

בגרסה שמסתובבת ברשת, היא דיברה על זה שבני האדם יבינו שדחפו את ה-AI “יותר מדי”. וזה משפט שמרגיש כאילו הוא יכול להתאים לכל תקופה שבה אנשים מתלהבים ואז נבהלים. מצד שני, בפועל יש המון מימון, עניין והשקעות שממשיכות לזרום לתוך AI, גם כשיש ביקורת. לכן קשה לקבוע אם היא הייתה “בדיוק נכונה” או פשוט קלעה למשהו שאפשר לפרש אותו לכאן או לכאן.

החללית והמפגש: עד נובמבר או שזה עוד סיפור שמסתדר?

החלק המטריד באמת מתחיל כשהיא אמורה להודיע שבשנת 2026 תגיע חללית, ומפגש ראשון עם חייזרים יקרה לא יאוחר מנובמבר. זה אחד מהדברים שאנשים אוהבים לצטט כי הוא דרמטי, ברור ומייצר כותרות. אבל כשעוברים על זה בלי רגש, נוצר פער: איך בכלל בודקים נבואה כזאת? מה המדד להצלחה? מי מודד “מפגש” ומה נחשב ראיה?

במילים פשוטות: זה נשמע כמו סצנה מסרט, אבל בלי פרטים שניתן לאמת, זו נבואה שיכולה להישאר תמיד “בדרך”. וכשמשהו לא קורה, תמיד אפשר לשנות תזמון, להרחיב הגדרה או להגיד שזה “כבר התחיל”.

מלחמת עולם שלישית: למה תמיד זה חוזר?

עוד נבואה בוערת: מלחמת עולם שלישית. גם נוסטרדמוס מוזכר באותו אזור, עם רמזים ל“מלחמות גלובליות” ב-2026. כאן התמונה מורכבת יותר, כי אנחנו באמת רואים התלקחות של מתחים בין מדינות: רוסיה ממשיכה לנסות לפלוש לאוקראינה בלי להשיג את יעדיה באופן מלא, ובמקביל יש עימות רחב יותר סביב איראן שמוביל לתוצאות שמורגשות מעבר לגבולות האזור.

הטריק של נבואות מהסוג הזה הוא גמישות לשונית: “מלחמה במזרח”, “מלחמות גלובליות” או “הרס של המערב” נשמעים חד, אבל בפועל אפשר למתוח אותם על כמה כיוונים, תלוי מה כבר קורה בעולם באותו זמן. זה לא קסם. זה התאמה בדיעבד.

אגב, נטען גם שהיא אמרה בעבר: שבאביב תתחיל מלחמה במזרח ושזו תהיה מלחמת העולם השלישית שתחריב את המערב. אז אם זה לא קרה כמו שתיארו, למה עדיין מתעקשים? כי כשמפספסים, תמיד נשאר “חלון זמן” רחב לשנה שלמה. ואם הנבואה לא מתממשת עד הסוף, אפשר להגיד ש”זה היה בדרך”.

אז מה הסיכוי שמדובר בחיזוי אמיתי?

כרגע, מה שיש לנו זה שילוב של שלושה דברים: עולם שנמצא במצב של חוסר יציבות, אירועים שקורים בכל מקרה, ונבואות כלליות עם יכולת התאמה גבוהה. זה הופך את באבא ואנגה למסקרנת מאוד, אבל גם למטרה מושלמת לפרשנות.

ועכשיו השאלה היחידה: האם עד סוף 2026 נראה את “ההמשך” שלה מתממש בדיוק, או שנמשיך לקבל עוד כותרות שמסתדרות בדיעבד? בעוד כמה חודשים נדע אם זה נבואה אמיתית… או עוד סיפור שממשיך להסתובב כי הוא יותר מדי טוב מכדי להיעלם.

שתף: WhatsApp Facebook X

שאלות נפוצות

מה היו שתי התחזיות המיוחסות לבאבא ואנגה ל-2026?
בכתבה מוזכרות שתיים שאנשים נוהגים לצטט: תחזית לאסונות טבע ותחזית למפגש ראשון עם חייזרים לאחר הגעת חללית עד נובמבר 2026. נטען שהן מתפרשות לפי מה שכבר קורה בעולם.
היכן בכתבה מוזכרת נבואת החללית והמועד נובמבר?
הפרק על חללית ומפגש מתאר שבשנת 2026 אמורה להגיע חללית ומפגש ראשון עם חייזרים יקרה לא יאוחר מנובמבר. יחד עם זאת, מצוין שקשה לאמת כי אין הגדרות ומדדים ברורים לראיה.
איך בכתבה מסבירים את הקושי להוכיח נבואות כמו מלחמת עולם שלישית?
הכתבה מסבירה שנבואות כאלה כלליות וגמישות לשונית. אפשר להתאים אותן למגוון אירועים, למשל מתח אזורי או עימותים רחבים. לכן כשלא מתרחש תרחיש ספציפי, טוענים שיש עדיין חלון זמן או התאמה בדיעבד.
שתפו את הכתבה