משהו כאן מרגיש לא רק אלים, אלא גם מאוד “מסודר” מדי. אחרי שרצח ממוקד של חברת הפרלמנט לשעבר אנ וידדקומב טלטל את בריטניה, המשטרה עצרה גבר ששלח איום ישיר לנייג׳ל פאראז׳: הבטחה לירות בו ולחסל אותו אם מפלגתו תנצח.
לפי מה שנמסר, החשוד בשנות ה-20 לחייו נעצר ביום שלישי בלונדון, בעקבות פוסט שעלה ב-X. בפוסט נכתב, בפשטות מאיימת: “אני הולך לירות לך בראש אם אתה מנצח”. מה שהופך את זה לעוד יותר מטריד הוא שגם נטען שהאיש תיאר את עצמו ברשת כטרוריסט.
המעצר הזה מגיע רק ימים ספורים אחרי שווידדקומב, פוליטיקאית לשעבר ודוברת של רפורם UK, נרצחה במסגרת מה שהוגדר כ”מתקפה ממוקדת”. שישה ימים אחרי שגופתה נמצאה במטבח של ביתה בבקתת דאטמור מרוחקת, התברר גם שהאיום עצמו היה קיים כבר קודם.
הקטע המוזר: האיום פורסם במאי, המעצר הגיע רק ביולי
וזה בדיוק החלק שמדליק נורה אדומה: הפוסט ב-X פורסם ב-8 במאי, ביום הבחירות המקומיות. אבל המעצר בוצע רק אתמול, כמעט שעתיים וחצי חודשים אחרי. כלומר, לא מדובר באירוע “חם” מהימים האחרונים, אלא במשהו שהמערכת עקבה אחריו, ורק מאוחר יותר החליטה לפעול.
במקביל, פאראז׳ עצמו טען בעבר ובמהלך הימים האחרונים שהוא מקבל כמות עצומה של איומי מוות. הוא אמר כי מדובר בכ-30 איומים בשבוע. רפורם UK מצידה טענה שמאז פברואר תועדו 1,577 איומים נגדו, מתוכם 597 איומי רצח.
כאן נכנסת עוד שכבה: לא רק מספרים. לפי התמונה שמציירת המפלגה, חלק מהאיומים מגיעים מאנשים שנראים “קבועים” על הרעיון לפגוע בו. זאת אומרת, מדובר לא רק בגל תגובה רגעי, אלא אולי בקמפיין מתמשך, שמישהו היה צריך לנטר ולחבר.
איך המשטרה התקדמה: דיווח, גישה למידע, מעצר בבית בדרום לונדון
במהלך הבירור תואר מסלול די דומה למה שאנחנו רואים שוב ושוב בעולם הרשת: הדיווח הגיע לגורמי המשטרה הרלוונטיים דרך מערך אבטחת מידע וסיכונים, ואז נעשתה פנייה לפלטפורמת הרשת כדי לקבל פרטי קשר של המשתמש.
אחרי שהמידע חזר לידי החוקרים, החשוד נעצר בבית מגורים בדרום לונדון, בעזרת שוטרים מקומיים. הוא הוחזק במעצר לילה אחד, ומאז שוחרר בערבות עד להמשך החקירות.
פאראז׳ על הפעולה: “זו הפעם הראשונה שנקטו יוזמה”
פאראז׳ לא נשמע מרוצה לגמרי, או לפחות הוא לא מוותר על העקיצה: הוא אמר שזה הפעם הראשונה שהמשטרה פעלה באופן יזום על בסיס פוסט ברשת, ושיש לו תקווה שמסתכלים על עוד מאות פוסטים דומים מהשנה עצמה.
במילים פשוטות: אם יש “אוסף” של איומים, למה רק אחד מהם הפך למעצר? השאלה הזאת היא לא רק רגשית. היא גם מערכתית.
דוגמאות לאיומים: “להוציא להורג”, התייחסויות למאסר ולטקסטים קיצוניים
רפורם UK אספה תיק של מאות הודעות מאיימות. בין היתר הוזכרו איומים בסגנון “להוציא את פאראז׳ להורג”, הודעות שמערבות אלימות גרפית או סמלים, וגם השוואות היסטוריות טעונות מאוד. אפילו הודעות שדיברו על כך שהוא ייענש כ”בוגד גזעי”.
במקביל, בזמן שהמפלגה דורשת חיזוק אבטחת פוליטיקאים, נזכר גם מקרה קודם: בשנה שעברה נכלא מהגר אפגני למשך חמש שנים לאחר שאיים להרוג את פאראז׳. כלומר, זה לא “סיפור חד פעמי”. זה דפוס.
השורה התחתונה: האם המערכת מדביקה פערים, או שיש כאן משהו אחר?
כשהמרחק בין האיום לבין המעצר הוא כמעט חודשיים, עולה חשד שמישהו או משהו לא זז מספיק מהר, או שמה שזיהו לא הספיק כדי להפוך את זה לפעולה בזמן אמת. מצד שני, המשטרה כן פעלה בסוף, והחשוד כבר משוחרר בערבות לקראת המשך חקירות.
אבל עבור פאראז׳ ועבור רפורם UK, זו לא רק שאלה של “האם עצרו”. זו שאלה גדולה בהרבה: כמה איומים עוד יש באוויר, וכמה מהם באמת יגיעו לבית המשפט לפני שיגיעו לקורבן הבא?
