דמיינו בוקר רגיל בבסיס צבאי באלסקה, ואז פתאום: דוב שחור נכנס לקניון. לא כדי לעשות סיבוב תיירותי, לא כדי להצטלם. הוא פשוט חיפש אוכל, אכל משהו אחד, ואז השאיר “חתימה” על הרצפה לפני שהסתלק.
האירוע התרחש בקניון Exchange שבמתחם Joint Base Elmendorf-Richardson, שמקובל לקרוא לו בקיצור JBER (מבוטא כמו “ג’יי-דוב”). לפי התיעוד, הדוב הגיע בסביבות 9:00 בבוקר ביום ראשון, נכנס פנימה והמשיך ישר למסלול שלו.
מה עשה הדוב בתוך הקניון?
הוא נכנס דרך הדלתות האוטומטיות של הקניון. אחר כך הוא הגיע לCommissary, שזה בעצם מתחם שבו אנשי הבסיס רוכשים מצרכים. שם הוא אכל אפרסק אחד בלבד, ואז עשה את צרכיו על רצפת המקום.
ואז, כמו שמישהו סוגר חשבון קצר, הוא יצא מהבניין והמשיך הלאה.
מי טיפל בזה אחרי התיעוד?
בבסיס לא נשארו אדישים. נציגי התנהלות סביבתית ואכיפת חוק בתחום החיות ליוו את הדוב החוצה, מהמתחם הצבאי, אל היער הסמוך.
חשוב להרגיע: לא דווח על פגיעה באנשים ולא על פגיעה בדובים. כלומר, למרות הסיטואציה הלא נעימה, זה הסתיים בלי דרמות.
איך זה עדיין קורה כשמשקיעים באבטחה?
כאן נכנס החלק המעניין באמת, כי זה לא סיפור של “אין שליטה”. בבסיס התקינו פחי אשפה עמידים לחיות בחודש מאי. מאז, כך נראה, היו פחות מפגשים עם בעלי חיים שמנסים להיכנס או לחפש מזון.
קולט ברנדט, ציינה שהדוב נכנס דרך הדלתות האוטומטיות. זה נשמע קטן, אבל לפעמים דלת אוטומטית היא בדיוק ה”פרצה” שהטבע מחפש.
השורה התחתונה: הטבע מנצח על טייס אוטומטי
הסיפור הזה מצחיק רק מבחוץ. מבפנים הוא מזכיר משהו פשוט: כשאתה בונה מערכת שמונעת מהדובים להגיע לאשפה, אתה מוריד חלק מהסיכון. אבל אם נשאר “מסלול כניסה” נוח, כמו דלתות שמגיבות לתנועה, בעל חיים רעב עדיין יכול לעשות מה שהוא יודע הכי טוב: להיכנס, לאכול, ולהמשיך.
