הנה סיפור שמרגיש כמו משחק שחמט פוליטי על כר הדשא: הבית הלבן טוען שקיר סטארמר סיכן חיים, כי התערב בניסיון למנוע שינוי שעת פתיחה של משחק אנגליה מול מקסיקו במונדיאל. נשמע דרמטי? כן. אבל כשמסתכלים על הפרטים, זה נהיה עוד יותר מוזר.

הטענה מתחילה מזה שבסוף המשחקים בשלב הבתים, משחק שמינית הגמר בין אנגליה למקסיקו כמעט הוסט קדימה בלוח הזמנים. פיפ"א שקלה להעביר את ההתמודדות שש בערב (שעון מקומי) לשעה הרבה יותר מוקדמת. הסיבה הרשמית: חשש מסופות רעמים באזור. בפועל, ההזזה הייתה אמורה לצמצם סיכון של מזג אוויר עבור הצופים והמעורבים באירוע.

ופה נכנסת הדרמה הבינלאומית: פיפ"א נתקלה בהתנגדות רחבה מצד ההתאחדויות של אנגליה ומקסיקו, וגם מצד סטארמר עצמו. התוצאה: התוכנית לא הוצאה לפועל. אלא שהבית הלבן לא מסתפק בזה. הוא מבקר את סטארמר וטוען שההתערבות שלו, דרך ערוצים דיפלומטיים, הייתה עלולה להגדיל סיכוני חיים.

הנקודה שמסבירה למה זה נהיה גם סיפור של “מי מתערב יותר”: בבית הלבן מזכירים ימים ספורים לפני כן, כשדונלד טראמפ התקשר לנשיא פיפ"א ג’יאני אינפנטינו בניסיון לבטל עונש כרטיס אדום שניתן לחלוץ האמריקאי פוֹלארין באלוגון. אותו עונש מנע ממנו לשחק נגד נבחרת בלגיה, אבל פיפ"א השעתה את ההחלטה ואיפשרה לו לעלות למשחק.

אחד ממובילי צוות הבית הלבן לענייני המונדיאל, אנדרו ג’וליאני, רמז לבעיה כפולה: אם כבר מדברים על “סיכון חיים” בגלל אירועי משחק, אז מה עם תקדימים שבהם ראש מדינה או נציגיו מתערבים בהחלטות פיפ"א? הוא טען שבסבב הקודם בשלב 32 הקבוצות, שלושה אוהדים מקסיקנים מתו במהלך חגיגות אחרי ניצחון 2:0 על אקוודור. לדבריו, היו דיונים על שינוי מועד המשחק כדי להקטין חשיפה לסיכון, אז למה דווקא עכשיו התערבות של סטארמר מוצגת כבעיה?

חשוב לעשות סדר בעובדות: שלושת האוהדים המקסיקנים מתו מחנק במהלך חגיגות, לא משהו שמוכח ציבורית כקשור ישירות למזג האוויר. אבל גם אם הקשר לא הוכח, הרושם הפוליטי נשאר: בארה"ב רוצים להציג את זה כסיטואציה שבה “מישהו ניסה לעצור שינוי” למרות שמשתמשים בשיח של בטיחות.

אז מה באמת היה על השולחן?
היה ניסיון להזיז את השעה לשעה מוקדמת יותר, כך שהמשחק יתחיל בשבע בערב במקום בשעה מאוחרת יותר. בנוסף, ההחלטות סביב השינוי הושפעו מהתנהגות צפויה של מזג האוויר, כולל חשש להצפות בזק. במקביל, לפי התיאור, ההתאחדויות הופתעו לגלות על ההצעות דרך כלי תקשורת במקסיקו, ואז הגיבו בזעם. אפילו מאמן נבחרת אנגליה יצא נגד הרעיון בפומבי.

בסוף פיפ"א קבעה שלא מזיזים את המשחק. כדי להוסיף “קצת טעם של כאוס”, ההודעה הסופית על כך שהשעה לא תשתנה הגיעה בזמן שאנגליה כבר הייתה באוויר, בדרך ממחנה האימונים בקנזס סיטי למקסיקו סיטי.
ומה אומרים בבריטניה?
דובר של ממשלת בריטניה ניסה לנטרל את הטענה: לפי התיאור, סטארמר לא “מנע בטיחות”, אלא הבהיר שהוא תומך בפניות של התאחדות הכדורגל הבריטית לגבי ההשלכות המעשיות של שינוי לוח זמנים על הכנות הנבחרת. ועדיין, ההחלטה הסופית על שעות המשחק נשארה בידי פיפ"א, וגם ענייני משמעת ויישום חוקי המשחק הם בתחום סמכותה של פיפ"א ורשויות הכדורגל הרלוונטיות.
והשאלה הביזארית שאף אחד לא שואל
אם הכל מתנקז ל”סיכון חיים”, למה המסר שמתגלגל בין בירות מתמקד דווקא בהתערבות פוליטית של צד אחד ולא באיכות קבלת ההחלטות עצמה? בעולם אידיאלי, בטיחות היא בטיחות. בעולם האמיתי, תמיד יהיה מי שיגיד: “זה היה מסוכן” ומי שיגיד: “זה היה הכרחי”. בינתיים, הכדור מתגלגל, השחקנים טסים, והמערכת מנסה להיראות אחראית בזמן שהיא נגררת לפרשנויות.