יש סיפורים שנשמעים כמו בדיחה חמודה, ואז מגלים שהם פשוט אמיתיים. ככה זה עם ספודלס: תוכי מסוג תוכון (פארקיט) מהעיר צ’ארלסטון שבדרום קרוליינה, שהוכרז רשמית כזקן התוכים בעולם. כן, בגיל 32 שנים ו-86 ימים. אם זה לא סיבה לעצור רגע ולשאול איך לעזאזל הוא עדיין פה, כנראה שאין.
גינס וורלד רקורדס אישרו שספודלס הוא התוכון החי המבוגר ביותר בעולם. הבעלים שלו היא אמנדה בת’, שמספרת שהבדיחה שלה תמיד הייתה זהה: “אני תמיד אומרת שהוא פשוט לא מת, אז אני ממשיכה להאכיל אותו.” זה מצחיק, אבל גם קצת מלחיץ. כי כשחיים כל כך הרבה זמן, כל יום הוא מיני נס.
בת’ הסבירה שספודלס קיבל את השם “ספודלס” והגיע לחייה בדרך די אישית. היא אמרה שברגע שספודלס היה בן 3 שנים, אמא שלה נתנה אותו לה במתנה בשנת 1997. כלומר, מאז הוא חלק מהבית שלה כבר עשרות שנים, לא “עוד חיית מחמד לתקופה”, אלא דייר ותיק עם שגרה משלו.
ומה עם האישיות? בת’ אומרת שהוא כבר לא כל כך דיבורי כמו שהיה בעבר. אבל יש משהו עקבי: בכל בוקר הוא עדיין מקדים את היום עם ברכה בסגנון שלו. במקום לנהל שיחה ארוכה, הוא פשוט משדר את הקלאסיקה: “pretty bird” (בערך: “איזה ציפור יפה”), כאילו זה הטקס הקבוע שלהם.
היא גם שמה לב לפרטים הקטנים: איך שהבעלים הקודמת שלו נשמעה, ומה זה אומר על הדרך שבה התוכי התנהג. כלומר, יש כאן לא רק שיא גיל, אלא גם רצף של טיפול ולמידה לאורך השנים. כי תוכים נוטים לחיות בדרך כלל בין 15 ל-20 שנים בשבי. אז 32 זה לא “עוד קצת”. זה עולם אחר מבחינת סטטיסטיקה.
אז מה הסוד: חיים ארוכים או מזל עם נוצות?
בואו נדבר רגע כמו שביזארים אוהבים: כשמישהו מחזיק בשיא גיל כזה, אנחנו מיד מחפשים “טריק”. אבל אצל ספודלס, לפי מה שנאמר, אין קסם אחד. יש אולי שילוב של טיפול עקבי, שגרה, ותזונה שמתאימה לו מספיק זמן כדי שהגוף ימשיך לעבוד. ובכל זאת, תמיד נשאר גם פקטור בלתי מוסבר: לא כל תוכון מקבל את אותו מסלול חיים.
והנה הזווית המעניינת באמת: אנשים מתלהבים מהגיל, אבל מי שמכיר חיות יודע שהשיא האמיתי הוא לא רק המספר. זה העובדה שספודלס עדיין מגיב, עדיין “נוכח” בבוקר, ועדיין יש לו אופי. לא מדובר בציפור שעברה רק שנים, אלא אחת שממשיכה לתפקד כחלק מהמשפחה.
היום זה ספודלס, מחר אולי עוד שיא
כשגינס מאשר שיא, זה גם פותח פתח לעוד סיפורים דומים. אבל בינתיים, ספודלס עומד במרכז הבמה: תוכון בן 32, שממשיך לקבל אוכל, לברך בבוקר, ולגרום לנו לשאול את השאלה הכי בסיסית: איך עושים את זה נכון מספיק זמן?