יש סיפורים שנראים כמו רכילות, עד שמסתכלים מקרוב ומגלים שיש בהם דפוס: קשרים, תזמון, והכי חשוב: למה דווקא אז. במקרה של שרה פרגוסון, הדוכסית מיורק, השאלה הזו מקבלת כיוון חד במיוחד אחרי שבמסמכים שהתגוללו עולה כי היא ביקרה את ג׳פרי אפשטיין פעמיים במשרדו, בזמן שהוא עדיין ריצה עונש מאסר בגין עבירות מין על קטינים.
לפי הפרטים שעלו, אפשטיין הפעיל בתקופת הכליאה תוכנית שחרור בעבודה, כלומר הוא לא ישב מאחורי סורג ובריח 24/7. הוא הורשה לצאת מהכלא עד 12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, כדי לעבוד ממשרד. כדי שזה יקרה, הוא הקים חברה שלכאורה קשורה למדע: Florida Science Foundation. בפועל, נטען כי מדובר במנגנון שאפשר לו לצאת לעבודה תחת מעטה חוקי.
ואז מגיע החלק שמדליק נורה אדומה: פרגוסון, כך מתואר, נסעה לפאלם ביץ׳ שבפלורידה פעמיים. ביקור אחד היה באפריל 2009, והשני במאי אותה שנה. שתי הפגישות התקיימו במשרד של אותה ישות מזויפת לכאורה. זה לא ביקור “סתמי בדרך”, כי המסמכים מתארים גם תיאומים, שיחות והתכתבויות שמרמזות על עניין מסוים שמחפש גם רווח וגם גישה.
מה היא רצתה ממנו בזמן שהוא עדיין בכלא?
באחד ההתכתבויות המוקדמות מתואר שהיא פנתה לאפשטיין כששהתה באזור עצירה קצרה, ושאלה אם יש אפשרות שהיא תוכל להיכנס אליו ל”תה” בזמן הקצר. הוא מצידו הסכים, ואף מסר לה את הכתובת של המשרד בפאלם ווסט, תוך שהוא מציין שמדובר במרחק קצר יחסית משדה התעופה.
אחרי הפגישה, אפשטיין שלח לה הודעה עם מחמאה על המראה שלה. אבל זה לא נשאר במחמאות. הוא גם העיר לה שהיא נתנה לו “יותר מדי תמונות” ופחות מדי “מספרים”, כלומר הוא לכאורה בדק חומר עסקי שהגישה. משם עולה גם הטון של ייעוץ: הוא נתן לה כיוון לגבי איך להשיג חסות בסדר גודל של 10 מיליון ליש״ט, והנחה אותה לערב בעסק נשים בעלות פרופיל גבוה כמו מישל אובמה.
פרגוסון מצידה הודתה לו בהתלהבות, כינתה אותו חבר יוצא דופן, והביעה גאווה על כך שהוא “חבר כל כך נהדר”. במילים אחרות: לא מדובר רק בקשר חברתי. יש כאן שפה של תוכנית עסקית, של תיווך, ושל תזוזה בתוך עולם שמבוסס על קשרים.
ביקור נוסף כמעט קרה, ואז לא
מה שמעניין עוד יותר הוא שלפי ההשתלשלות היא ניסתה לתאם ביקור נוסף באותו חודש אפריל, אך בסוף זה לא יצא לפועל. ואז, במאי, כשאפשטיין עדיין היה בכלא, פרגוסון שלחה מייל שבו כתוב שהיא מגיעה לפאלם ביץ׳ כדי לראות אותו ביום רביעי, עם שעת נחיתה מדויקת, וביקשה שמישהו יאסוף אותה, ייקח אותה אליו, ואז גם ימשיך איתה למיאמי.
אפשטיין, כך מתואר, ביקש מאנשיו “לתאם” את הבקשה. גם כאן יש פרט טכני שמדגיש עד כמה זה היה מאורגן: נטען שהיא הצליחה להגיע למשרד כך שעברה ליד שוטר או סגן מהשריף, בעוד שאפשטיין היה תחת פיקוח בזמן יציאה מהכלא.
והיו גם קשרים פוליטיים: מנדלסון נכנס לתמונה
באותה תקופה עולה גם כי לורד פיטר מנדלסון התקשר וערך שיחת וידאו עם אפשטיין בזמן שזה שהה בפאלם ביץ׳ ובניו יורק. זה קרה במהלך השבוע של אחד הביקורים של פרגוסון, ובשלב מאוחר יותר חודש לאחר מכן הוא בוצע כשהוא עדיין נמצא במבנה של Florida Science Foundation בזמן שהתגורר בטאון האוס בניו יורק. לפי התיאור, זה היה כארבעה שבועות לפני השחרור הרשמי של אפשטיין.
איך מסבירים את זה?
הטענה שמלווה את הסיפור היא שפרגוסון ניסתה להישען על קשר אישי כדי להתקדם כלכלית, ולמרות שאפשטיין היה עדיין כלוא, היא חיפשה דרך לפגישות במהלך יציאות העבודה שלו. כשמסתכלים על התמונה הכוללת, זה לא “מקרה חד פעמי”. זה דפוס של גישה, תיאום ושיח שמערב כסף, ייעוץ ותכנון.
מנגד, נאמר שבעבר פרגוסון הביעה חרטה על הקשר שלה לאפשטיין, ושברגע שהטענות נגדו התבררו בהיקפן, היא ניתקה קשר ועמדה נגדו בפומבי. עכשיו, השאלה שנותרת באוויר היא לא אם היה קשר. אלא למה בדיוק הוא נראה כך, ובזמן כזה.
