תראו, יש חידוש נדרים, ויש חידוש נדרים עם מגלשת מים בגובה 60 רגל. הזוג ג’ון וקיישה לאקודוק מצפון דקוטה בחר לעשות את זה בדרך היחידה שכולם יזכרו: בפארק מים בוויסקונסין דלס, עם ניסיון לשבור שיא עולמי של גינס.
הם לא הגיעו רק כדי להחליף טבעות מול המשפחה והחברים. המטרה שלהם הייתה ממש מתועדת: לשבור את השיא במספר טקסי חידוש נדרים שנערכים בתוך 30 ימים. עד כה הם כבר חגגו באיידהו, אריזונה, לאס וגאס, צפון דקוטה ויוטה. עכשיו הגיע התור של ויסקונסין דלס.
הטקס התחיל למעלה, על המגלשה
האירוע של יום שלישי התקיים על גבי מגלשת מים בגובה כ-60 רגל. כלומר, לא “רק קצת גבוה”, אלא ממש המקום שבו אתה חושב פעמיים לפני שאתה עולה עם שמלה. אחרי חילופי הנדרים, הם לא ירדו ישר לחיבוקי “מזל טוב”. במקום זה הם המשיכו במשימה: במהלך השעה שלאחר מכן הם ביצעו שש ירידות במורד המגלשה, בניסיון לקבוע שיא חדש של מספר ירידות ממגלשת מים בשמלת כלה בתוך שעה.
למה הם עושים את זה ככה?
ג’ון לאקודוק הסביר את הטריק מאחורי “סיור החתונה” שלהם: הם רוצים להיות איפה שהאנשים שלהם נמצאים. מבחינתם זה לא עוד אירוע חד-פעמי של כמה דקות כמו שקורה לרוב בחתונה רגילה או בקבלת פנים סטנדרטית. הם מגיעים, מבלים עם החברים והמשפחה לפחות כמה שעות, אפילו כולל ארוחה, ואז ממשיכים הלאה.
וכשאתם שומעים “לפחות שלוש עד ארבע שעות”, מבינים שהשיא פה הוא לא רק במגלשה. השיא הוא בכמות ההשקעה בלוגיסטיקה של אנשים, מרחקים ותזמון. בין אם זה עובד או לא, זה בהחלט מסביר למה הקונספט מרגיש כמו שילוב בין חתונה, מופע כביש ופרויקט תיעוד.
מה היעד הבא?
השלב הבא בסיור שלהם כבר נקבע: ביקור בבית מזקקה בקנטאקי. כן, גם זה חלק מהסיפור המתמשך שהם מתעדים בעמוד האינסטגרם שלהם, תחת השם weddingontour.
והשאלה הביזארית באמת
כולם יתמקדו בשיאים ובמספרים. אבל אני שואל משהו אחר: איך מתכננים שמלת כלה למגלשה שלוקחת לך את כל השליטה? האם יש “תוכנית ב’” אם הבד נמרח, אם המים משנים את הגזרה, או אם פשוט צריך לשנות קצב כדי להספיק את הירידות בתוך שעה? כי בסוף, שיאים כאלה לא נשברים רק על ידי אומץ. הם נשברים על ידי תכנון, חוסן, ובמקרה הזה גם משמעת מים.
אם אתם מחפשים הוכחה לכך שחתונות כבר מזמן לא מוגבלות לאולמות אירועים, הזוג הזה הוא ממש שיעור חי. והפעם, השיעור כולל הרבה כחול, הרבה קצף, והרבה אומץ על גובה.
