אם חשבתם שבבלט הכול נשלט עד המילימטר, אז יש לכם טעות קטנה. במהלך הופעה של "רומיאו ויוליה" בטורקיה, משהו לגמרי לא מתוכנן נכנס לתמונה: חתול כתום ששוטט אל הבמה, כאילו הוא גם אורח בתיאטרון, ולקח חלק פעיל בסצנה.
בסרטון מתוך ההופעה של Imperial Russian Ballet באיזמיר, רואים את החתול מגיע בדיוק לרגע השיא של המערכה. זה קורה מיד אחרי מותו של רומיאו, כלומר על נקודת הזמן שבה כל תנועה צריכה להיות מדויקת, כי הרגש כבר בשיא.
מה החתול עשה לרומיאו?
החתול מתקרב אל השחקן שנשאר עדיין בתנוחה על הקרקע, לידו הוא ממש מתיישב או שוכב. ואז הוא קם, מתקרב עוד יותר, מרחרח את הראש של השחקן ומשחק לו בשיער. כן, זה נראה כמו בדיקה אישית של מי שמגלם את רומיאו, רק שהאיש על הבמה לא יכול לזוז, כי זו הדרמה של הבלט.
הקטע המעניין הוא שהחתול לא נשאר ממוקד ברומיאו לאורך זמן. ברגע שיוליה מושכת את השחקן האחר כמה סנטימטרים הצידה על הקרקע, החתול מאבד עניין. כאילו הוא חשב: “אוקיי, הזזתם את הדמות. אני עובר הלאה.”
ואז הוא פשוט התמקם
אחרי זה החתול מתקדם אל שולחן קטן שנמצא על הבמה, שוכב לידו ונשאר שם עד שהסצנה ממשיכה. כלומר לא מדובר רק בכניסה של שנייה ואז בריחה. הוא ממש “צפה” בהמשך ההופעה, בתנוחה של מי שמחכה שיסיימו.
כמובן שהקהל לא ידע אם לצחוק או להישאר דרוך, אבל מהר מאוד זה התגלגל לתגובה הכי אנושית שיש: מחיאות כפיים וצחוק. בסוף, במהלך קריאת הווילון של הבלט, השחקן קיבל גם קידה על ההופעה שלו, כולל ההתמודדות עם הבלגן החמוד שנפל עליו.
השאלה המטרידה: איך הוא בכלל הגיע?
הדבר היחיד שנותר פתוח הוא מאיפה החתול נכנס לתיאטרון. לא ברור אם הוא הסתנן דרך דלת צד, אם מישהו הביא אותו בטעות, או אם הוא מצא דרך משלו אל הבמה. מה שבטוח: בבלט הזה, הרגש היה גבוה, אבל גם הסקרנות של החתול.
ובואו נודה בזה: לפעמים הביזאר לא הורס. לפעמים הוא פשוט מוסיף שכבה של אנושיות, ומזכיר לנו שגם כשכולנו מתוכנתים לרצף מושלם, המציאות לפעמים נכנסת עם פרווה.
