סיפור קטן לכאורה בערוץ האנגלי הפך מהר מאוד למשהו גדול: לפי טענות של אנשי צוות על יאכטה בריטית, ספינת מלחמה רוסית פתחה בירי אזהרה לעברם. ואם זה נכון, זה לא רק “עוד אירוע ימי”, אלא הסלמה פוטנציאלית בטון של רוסיה כלפי בריטניה.
האירוע התרחש ביום שלישי בשעה 11:40 בערך, והקשר הכי מסקרן הוא מיקום: בין האי וייט (Isle of Wight) לנורמנדי, בערך 20 מייל ימי דרומית לאי וייט, מחוץ למים הטריטוריאליים של בריטניה. מדובר בנתיב שמוכר כזירת תנועה צפופה, אז כל שינוי כיוון או מרחק לא נכון יכול להפוך לסרטון שמסתיים רע.
מי היו המעורבים ומה בדיוק נטען?
הספינה הרוסית שעליה מדברים נקראת “אדמירל גריגורוביץ’” (Admiral Grigorovich), ספינת פריגטה במשקל כבד, חלק מצי הים השחור של פוטין. מצד רוסיה אומרים שהיאכטה הבריטית נקראה “Bright Future” ושבמהלך ההפלגה היא “עקבה אחר מסלול מסוכן”. עוד טענה רוסית: שהמרחק היה כ-150 מטר.
אבל בצד הבריטי הסיפור נראה אחרת. אנשי הצוות של ה-Bright Future טוענים שהירי בוצע ממרחק של בערך 500 יארד, כלומר בערך 457 מטר. בעלי היאכטה הם ג’יין קלווי בת ה-68 ובעלה אלן קלווי בן ה-70, והם תיארו רגעים שבהם נשמעו יריות אזהרה, והכול הרגיש להם לא הגיוני ולא צפוי.
ג’יין תיארה פחד אמיתי: היא התכופפה, לא חשבה שהבטיחות שלהם בסכנה מיידית, אבל כן הרגישה שזה חריג מאוד. ואז, כשהיאכטה התרחקה, בין בני הזוג כבר נשמעה השאלה הקלאסית: מה לעזאזל קרה פה?
האם זו תקלה מכנית או החלטה מכוונת?
בזירה התקשורתית עלתה גם אפשרות שמדובר בבעיה טכנית. לפי דיווח של ערוץ חדשות, יש תיאור לפיו ייתכן שלספינה הרוסית היו תקלות במנוע. לפי אותו קו, הספינה שידרה התראה כדי להימנע מהתנגשות, אבל כשהיא לא קיבלה שינוי מסלול, בוצעו יריות אזהרה.
כאן נכנס עוד שכבה מעניינת: האירוע לא היה “בחורף ובודד”. שתי ספינות סיור ימיות של הצי הבריטי מסוג River-class עקבו אחרי הספינה הרוסית דרך התעלה כבר ביום שני אחר הצהריים. כלומר, זה לא היה מצב שבו אף אחד לא היה מודע לנוכחות.
הטוויסט: רוסיה מודה שזו הייתה פעולה “מקדימה”
ואז הגיע החלק שממש מזיז את המחט. משרד ההגנה הרוסי לא הסתפק בכותרת כללית. הוא הודה שביצעה ירי “מקדמתי” לעבר מסלולה של היאכטה. בטענה שלהם, היו כמה ניסיונות ליצור קשר עם כלי השיט בערוץ רדיו בינלאומי, ובגלל שלא היה שינוי במסלול או תגובה, הופעלו אותות נוספים: זיקוקים ואותות קוליים כדי למשוך תשומת לב.
רוסיה טוענת שברגע שהמרחק נסגר לכ-150 מטר, מפקד הפריגטה החליט לירות מנשק קל כדי למנוע סכנה. ואז, לפי הטענה שלהם, היאכטה הבריטית שינתה מסלול מיד והמשיכה להתרחק.
אבל הבעלים של היאכטה לא קונים את זה. הם אומרים שלא היה כל קשר רדיו מהספינה הרוסית. לדבריהם, אחרי חמש צפצופים ראשונים, הגיעו עוד חמש צפצופים לפני שהחלה סדרת היריות. מבחינתם זה היה מיותר לחלוטין, במיוחד כי הם טוענים שלא התקדמו לעבר הספינה הרוסית אלא נשארו במרחק בטוח והתרחקו עוד יותר.
למה זה מרגיש כמו עוד פרק בסדרה אחת?
זה לא האירוע הראשון ב-72 שעות האחרונות. יש כאן גם הקשר רחב יותר: זמן קצר לפני כן, נעצרה ספינת “צי צללים” רוסי בערוץ האנגלי, והבריטים טענו שהם פועלים נגד הפרות סנקציות. לכן, גם אם כל מקרה הוא לגופו, אנשים בעולם מבינים את הרמזים. במיוחד כשהמנהיגים של מדינות G7 נפגשים בצרפת ודן אוקראינה במרכז השולחן.
ועכשיו, אחרי שהכול קרה, בבריטניה מדווחים שאין נפגעים ושאין נזק. ספינת סיור בריטית ביקרה ביאכטה כדי לוודא שהצוות בטוח, והמסע נמשך.
אבל השאלה שבאמת נשארת באוויר היא לא “האם היה ירי”. היא: מי שינה מסלול, מי לא הגיב, ומי בכלל היה בטוח מה קורה ברגע האמת. בערוץ האנגלי זה יכול להיות עניין של שניות. ולפעמים, שניות זה בדיוק מה שהופך תקרית לעימות מדיני.
