עיצוב הוא הדבר הכי יומיומי שיש: הוא נמצא בכיסא שאנחנו יושבים עליו, באפליקציה שאנחנו פותחים בבוקר, ואפילו בשלטים שאנחנו לא באמת קוראים. אבל לפעמים, במקום שתהיה מחשבה שמשרתת את המשתמש, נכנסת לתמונה דמיון בלי בלמים.
בדפדוף מהיר ברשת מצאנו אוסף של 59 רעיונות עיצוביים שגורמים לך לעצור רגע ולשאול: מי חשב שזה יעבוד? מצד אחד, אי אפשר לקחת את הקרדיט על היצירתיות. מצד שני, ברגע שמנסים להשתמש בזה באמת, זה נהיה מסלול מכשולים של חוסר היגיון.
זה לא רק “לא יפה”. זה פשוט לא עובד
הבעיה מתחילה כשמעצבים לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות. יש עיצובים שנשמעים כאילו הם אמורים להיות גימיק חמוד, ואז מתברר שהגימיק בא על חשבון פונקציה. לפעמים זה הופך את הפריט למסורבל, לפעמים למבלבל, ולפעמים פשוט לרעיון שברור שמישהו לא חשב על היום שאחרי.
ועכשיו, הנה כמה דוגמאות שממחישות בדיוק את זה, מהסוג שגורם לך לצחוק, ואז להרגיש קצת לא נעים כי אתה מבין שכנראה גם מישהו ישלם את המחיר.
דוגמאות שמתחילות מצחיק ומסתיימות בספקות
#1 ספסל שנראה כמו ספר: הרעיון מגניב בעין. אבל כשזה מגיע לישיבה אמיתית, אתה כבר לא בטוח אם עשו “ספסל” או “אביזר לתמונה”. זה בדיוק סוג העיצוב שמסביר למה לפעמים צורה גוברת על נוחות.
#2 רכב קטן בסגנון שנות ה-60: יש משהו נוסטלגי ומיוחד בלהחזיר אסתטיקה של תקופה. אבל כשמסתכלים מקרוב, אתה קולט שהייחודיות לא תמיד מתחברת לחיים האמיתיים. זה לא רק עניין של מראה, אלא של פרקטיות.
#3 שלט שירותים מוזר במיוחד: זה מצחיק, אין ויכוח. רק שיש פה נקודה שמטרידה: כשמכניסים הומור לחלל ציבורי, אתה אף פעם לא יודע מי עלול להיעלב. ובמילים פשוטות: בדיחות בעיצוב יכולות להיות מסוכנות חברתית.
#4 סכין לחם בסגנון שוויצרי: כן, יש כאן צללית של פסגות מרכזיות בשוויץ. זה נראה כמו פריט שמישהו היה שמח להחזיק במטבח. אבל שוב, השאלה היא האם זה באמת משרת עבודה יומיומית או שזה בעיקר “חתיכת עיצוב” שמחכה שמישהו ישתמש בה לא נכון.
השאלה המטרידה: למה דמיון צריך להיות כל כך מוחלט?
הקסם של עיצוב הוא איזון: בין אסתטיקה לפונקציה. כשמישהו עובר את הגבול, העיצוב הופך לשואו. ואז המשתמש לא מקבל פתרון, אלא תזכורת לכך שמישהו היה עסוק מדי בלהוכיח רעיון.
והקטע הוא שהרשת אוהבת את זה. אנשים מעלים תמונות, מגיבים, צוחקים. אבל ברגע שצריך לחיות עם זה, פתאום מתחילות שאלות כמו: האם זה נוח? האם זה ברור? האם זה בטיחותי? האם זה נועד לעבודה או רק לעין?
בקיצור: יש כאן אוסף של יצירות שמוכיחות שאפשר להיות יצירתי בצורה מוגזמת. וזה אפילו מצחיק. רק חבל שמישהו כנראה יצטרך להשתמש בזה באמת.
