ביזאר

81 כשלי עיצוב מביכים: איך זה בכלל אושר?

תמונות חדשות שמוכיחות שכישלון בעיצוב לפעמים לא רק מצחיק, הוא גם מסוכן

3 דקות קריאה 14
בהתאם לסעיף 27 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (שימוש הוגן לצרכי דיווח ותוכן עיתונאי)

יש משהו כמעט ממכר בלהסתכל על עיצובים שנראים כאילו הם נולדו באמצע טעות. זה לא סתם “לא יצא יפה”. לפעמים זה מרגיש כאילו מישהו החליט לדלג על כל שלב בדיקה, ואז הופתע לגלות שהעולם מתעקש להשתמש בזה בפועל.

הפעם אספנו 81 כשלי עיצוב שנכנסו לרשת בדיוק מהסיבה הזאת: לא כדי לרחם על המעצבים, אלא כדי לתת להם סימון ברור של “פה זה לא עובד”. בקהילה שמתרכזת ב”עיצובים גרועים”, אנשים מעלים תמונות של דברים שבמבט ראשון מצחיקים, ובמבט שני מעלים שאלות רציניות. כמו: מי אישר? מי הסתכל? ומי חשב שזה סביר שאנשים ייתקלו בזה כל יום?

וזה החלק המעניין. רובנו חושבים על עיצוב כעל משהו אסתטי בלבד. אבל כשעיצוב נכשל, הוא משפיע על דברים מאוד פרקטיים: בטיחות, נוחות, אינטואיציה, ואפילו תחושת אמון. כשזה נראה “כמעט נכון” זה הכי מסוכן. כי המוח משלים פערים. ואז מגיעה המציאות: מדרגות שנראות כמו רצפה, פרופורציות שלא מסתדרות, וכמה החלטות עיצוביות שמרגישות כמו בדיקת סבלנות לקהל.

למה זה כל כך מצחיק ולמה זה גם מעצבן?

כי הכשל הוא בדרך כלל ספציפי, חד, ובלתי ניתן לפספוס. קחו לדוגמה את הכשל מספר 1: “השלב האחרון” במדרגות נראה כאילו הוא פשוט רצפה. במילים אחרות: העין שלך מקבלת רמז אחד, והרגליים מקבלות רמז אחר. זה בדיוק מסוג העיצובים שיכולים להסתיים במעידה, לא בצחוק.

כשדבר כזה קורה, זה לא רק עניין של טעם. זו כבר בעיה של תכנון, בדיקה, וחשיבה על שימוש אמיתי. ובגלל זה הקהילה מתעקשת “לקרוא בשם” את הכשל. לא כדי להשפיל אנשים סתם, אלא כדי להזכיר: טעויות בעיצוב לא נשארות על המסך. הן נכנסות לחיים.

כמה מהר זה נהיה ויראלי?

בדרך כלל מהר מאוד. תמונות של כשלי עיצוב עובדות ברשת כי יש להן מבנה ברור: משהו שנראה לא הגיוני, ואז תגובה של “איך לא ראו את זה?”. אנשים לא רק צוחקים, הם גם משתתפים. הם משאירים תגובות, מנתחים, ומנסים להצביע על הרגע שבו התכנון סטה מהמסלול.

בדוגמה של המדרגות, התגובות אפילו מתגלגלות לכיוון הבטיחות: לא מדובר ב”אה, זה מגניב”. זה יותר “זה נראה כמו פגיעה בקרסול מחכה לקרות”. וזה בדיוק האפקט: כשהעיצוב מסכן או מטעה, הבדיחה מקבלת טון של אזהרה.

הלקח מהעיצובים הגרועים: לא רק ‘לא יפה’, אלא ‘לא בודקים’

אם יש כאן מסר, הוא לא נגד יצירתיות. להפך. יצירתיות היא מעולה. אבל היא חייבת לעבור מסננת של שימוש אמיתי: תאורה, זוויות ראייה, תנועה של אנשים, ותסריטים של “מה קורה כשמישהו לא שם לב”. כשזה לא קורה, מקבלים עיצובים שנראים כאילו נולדו באיחור. ואז הם מגיעים לעולם. וזה הרגע שבו הרשת עושה את שלה.

אז אם אתם אוהבים את הסוג הזה של ביזאר, אבל גם רוצים לשמור על ראש ביקורתי: תסתכלו על התמונות האלה רגע. לא רק כדי לצחוק. גם כדי לשאול את השאלות שאף אחד לא שאל בזמן אמת.

שתף: WhatsApp Facebook X

שאלות נפוצות

מי שואל מי אישר כשנחשפים לכשלי עיצוב מביכים?
הקהילה שמעלה תמונות של עיצובים גרועים לא מסתפקת בצחוק. היא שואלת שאלות כמו מי אישר, מי הסתכל, ומי חשב שזה סביר שאנשים ייתקלו בזה ביום יום.
מה הופך כשלי עיצוב למסוכנים ולא רק לאסתטיים?
כשעיצוב נכשל הוא פוגע בדברים פרקטיים: בטיחות, נוחות, אינטואיציה ואפילו תחושת אמון. במיוחד כשזה נראה כמעט נכון, המוח משלים פערים ואז המציאות מתנגשת, למשל במדרגות שמטעות.
איך כשלי עיצוב נהיים ויראליים ברשת כל כך מהר?
תמונות של כשלי עיצוב מתפשטות מהר כי יש בהן מבנה ברור. משהו נראה לא הגיוני ואז מגיעה תגובה כמו איך לא ראו את זה. אנשים מנתחים, מגיבים ומנסים להצביע על רגע הסטייה.
שתפו את הכתבה