ביזאר

אליגטור באינדיאנה: איך חיה אקזוטית ברחה מהתצוגה?

טוענים שהוא לא מסוכן, אבל שכנים לא מתרשמים: מי באמת מחזיק את הסיפור?

3 דקות קריאה 26
בהתאם לסעיף 27 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (שימוש הוגן לצרכי דיווח ותוכן עיתונאי)

משהו מוזר קורה באינדיאנה, ובניגוד לסיפורי אימה שמתחילים בלילה אחד ומסתיימים בסרטון ויראלי, כאן זה נשמע כמו שרשרת אירועים די אנושית: אדם שמחזיק חיות אקזוטיות, תצוגות בבתי ספר ובמקומות שונים, ואז בריחה של אליגטור קטן בשם אירווין. כן, אליגטור. לא חתול, לא כלב, לא אפילו נחש. אליגטור.

לפי מה שסופר, מארק קולהורסט, שמפעיל את מופעי החיות "Mark's Ark", חזר ביום חמישי לביתו באובורן אחרי אחת ההופעות. הוא טען שהוא היה עסוק בלהכניס את החיות למקומן, ואז שם לב שמשהו לא יושב כמו שצריך: הקירור של אירווין היה ריק. כלומר, החיה פשוט נעלמה. מאז, עד יום שלישי, האליגטור נשאר משוחרר באזור.

האם באמת מדובר בחיה תמימה?

קולהורסט משוכנע שהאליגטור לא מהווה סכנה לבני אדם. הוא תיאר אותו כגאטור באורך של כשני פיט, שמתבסס על טרף קטן. הטענה שלו הייתה פשוטה: הוא אוכל עכברים, וזה בערך כל מה שהוא מסוגל להכניס לפה. וגם אם יתקלו בו אנשים, הוא לא אמור לתקוף או לרדוף. לפי דבריו, האליגטור פשוט ינסה להימנע.

אבל כאן נכנסת הבעיה הקלאסית של סיפור כזה: כשמשהו נשמע סביר מפי בעלים, זה לא אומר שהשכנים קונים את זה. תושבת בשם סוזן מקקואון אמרה שהיא לא בטוחה שהאליגטור כל כך “שקט”. בשורה התחתונה היא חוששת שמדובר בחיה שיכולה לגרום נזק ממשי, אפילו לילד קטן במשפחה.

השכנים טוענים: זה לא המקרה הראשון

החשד עולה עוד מדרגה כשמקקואון מוסיפה פרט: היא מאמינה שאליגטור אחר נמצא בבריכה שלה כבר ב-2017, וגם הוא כנראה הגיע מאותו אזור של קולהורסט. ובנוסף, הרשויות המקומיות ציינו שב-2012 נמצא באזור אליגטור נוסף.

קולהורסט מצדו מכחיש שהזוחלים הללו הם שלו. הוא אמר בצורה חדה: לא מדובר באליגטורים שלו, והוא לא “אימץ” אותם עבור אף אחד. אבל בתוך אותו בליל גרסאות, הוא כן הודה שבעבר חיות שלו ברחו מהחצר. הוא הזכיר מקרים כמו סוסון פוני, צב, חזיר ואמו. התוצאה? הוחזרו בבטחה הפוני והחזיר. את האמו, לעומת זאת, הוא טען שהחליט לירות כי לדעתו היא היוותה סכנה לתנועה בכבישים.

מה זה אומר באמת על “שומר חוקי” מול “סיכון קבוע”?

ואז מגיעה נקודת המבט הכי ישראלית-ביקורתית שיש: בתה של מקקואון, קריסטין פרייס, לא משתכנעת. היא ניסחה את זה בצורה חדה: אם אתה גר ליד אדם שמחזיק חיות אקזוטיות, וברח אליגטור, זה לא מרגיש כמו מקרה אקראי של “מישהו זר זרק חיה לשכונה”. זה מרגיש כמו משהו שקשור אליו ישירות. כלומר, לא רק האירוע עצמו, אלא הדפוס.

בדיקת כללים: מתי מותר ומתי זה כבר נהיה בעייתי?

בישיבת ועד מקומית של נציבי מחוז דה-קאלב עלה החשש של השכנים סביב האליגטור שנעלם. הנציגים אמרו שהם יבדקו את החוקים והתקנות המקומיות.

במקביל, החוק באינדיאנה מאפשר להחזיק אליגטורים באופן פרטי בלי היתר ממלכתי אם אורכם מתחת ל-5 רגל. זה מסביר למה בעלים מסוימים חושבים שהכול “בסדר חוקי”. אבל המציאות, כמו תמיד, נוגעת בשאלה אחרת: גם אם משהו מותר על הנייר, מה קורה כשהוא בורח?

ובסוף השורה התחתונה היא לא רק “האם האליגטור מסוכן”, אלא גם “כמה פעמים זה כבר קרה” ו“מי באמת שולט בסיפור”. אירווין עוד בחוץ, והשכנים כבר לא מחכים לשמוע עוד הבטחות.

שתף: WhatsApp Facebook X

שאלות נפוצות

מי דיווח על בריחת האליגטור אירווין באינדיאנה?
לפי הכתבה, מארק קולהורסט שמפעיל את מופעי החיות Mark's Ark, חזר לביתו באובורן ביום חמישי והבחין שהקירור של האליגטור אירווין היה ריק. מאז, עד יום שלישי, האליגטור נשאר משוחרר באזור.
מה טען קולהורסט לגבי מידת הסכנה של האליגטור?
קולהורסט טען שהאליגטור לא מהווה סכנה לבני אדם. הוא תיאר את אירווין כגאטור באורך של כשני פיט שמתבסס על טרף קטן, בעיקר עכברים, ואמר שלא אמור לתקוף או לרדוף אלא לנסות להימנע.
היכן עלה החשש של השכנים ובמה הם מתמקדים?
החשש הועלה בפגישת ועד מקומי של נציבי מחוז דה-קאלב סביב האליגטור שנעלם. השכנים מתמקדים בטענה על דפוס בריחות בעבר, ובשאלה גם אם מותר להחזיק אליגטורים צעירים ללא היתר.
שתפו את הכתבה