ביזאר

6 כבשים משוטטות: מי תפס אותן ולמה זה לקח כל כך הרבה מאמץ?

בנווה בצפון קרוליינה, חבורה של כבשים ברחה מהבעלים והמשטרה נאלצה להקים גדר מאולתרת

3 דקות קריאה 26
בהתאם לסעיף 27 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (שימוש הוגן לצרכי דיווח ותוכן עיתונאי)

תארו לכם יום רגיל בשכונה, ואז פתאום: שש כבשים משוטטות חופשי. לא אחת, לא שתיים, אלא חמש כבשות לבנות ואיל אחד שחור, כולם נכנסים לחיים של אנשים בלי לבקש רשות. בצפון קרוליינה זה בדיוק מה שקרה, והפעם לא מדובר באירוע חקלאי שמסתיים בשחרור חמוד. זה נגמר במבצע של ממש.

הקריאה הגיעה לשירותי בעלי חיים אחרי שדיירים הבחינו בחבורה “של פולשים צמריריים”. במקום להסתפק בלהרים טלפון ולחכות שהן יחליטו לעזוב, הגיעו אנשי האכיפה של מחוז דורהאם לטפל בעניין. המטרה הייתה פשוטה: לאסוף את הכבשים לפני שמישהו יתקל בהן, לפני שהן ימשיכו להסתובב בין בתים, ולפני שהמצב יהפוך למשהו הרבה יותר מסובך.

איך תופסים כבשים ברחוב? עם גדר מאולתרת

החלק המצחיק, וגם המוזר, הוא איך עושים את זה בפועל. אנשי הצוות לא השתמשו במשהו “רשמי” ומסודר בלבד, אלא יצרו מחסום זמני מהשטח: פחי אשפה, לוחות של גדרות חזיר, ואפילו לוחות של משחק קורנהול של אחד השכנים. כן, אלה דברים שאולי הייתם מצפים לראות במסיבת שכונה, לא במבצע לכידת כבשים.

הקונספט עבד: כששמרו על היקף מסוים, הכבשים נשארו במקום מספיק זמן כדי לאפשר לשוטר נוסף להתקרב לאיל השחור ולנסות לרסן אותו. וברגע שזה הצליח, התמונה השתנתה לגמרי.

הכבש נרגע כשהאיל “חזר הביתה”

הפוסט של המוקד העירוני תיאר את הרגעים הבאים בצורה די קולנועית: האיל השחור, אחרי שנקשר אליו רצועה, הובל אל שאר הכבשים. ברגע שהוא הגיע למקום שבו היו הכבשות האחרות, הן נרגעו מיד. זה נשמע כמו פרט קטן, אבל יש פה משהו מעניין: מסתבר שהבלגן לא היה רק “בריחה”, אלא גם חוסר התאמה בין הקבוצה לבין מי שצריך להיות איתה. כשה”משפחה” התאחדה, הפאניקה התחלפה בשקט.

ואז הבעלים הגיע: הכבשים על נגרר

אחרי שהחבורה נאספה, הגיע גם הבעלים של בעלי החיים. הרשויות עזרו לו להעמיס את הכבשים על נגרר כדי להעביר אותן חזרה הביתה. כלומר, זה לא היה רק סיפור של לכידה, אלא גם סיפור של סגירת מעגל: השכונה חזרה לשקט, והכבשים חזרו למקום שבו הן אמורות להיות.

שאלת הביזאר: למה דווקא שם, דווקא עכשיו?

הסיפור הזה מצחיק, אבל הוא מעלה גם שאלה קטנה: למה חבורה שלמה יוצאת לטיול דווקא דרך רחוב מגורים? לפעמים זה פשוט עניין של גדר שנפתחה או שער שלא נסגר. לפעמים זה משהו אחר לגמרי. אבל מה שבטוח: כשכבשים מתחילות להסתובב, כולם לומדים מהר מאוד שלתפוס אותן זה לא “משימה של 5 דקות”. זה תיאום, מחסום, וסבלנות.

בסוף? שש כבשים, מחסום מאולתר מלוחות ופחי אשפה, איל שחור אחד עם הרבה אופי, ושכונה אחת שכנראה לא תשכח את היום שבו כבשים הפכו לכוכבי הרחוב.

שתף: WhatsApp Facebook X

שאלות נפוצות

מי טיפל בלכידת שש הכבשים בצפון קרוליינה?
הקריאה הגיעה לשירותי בעלי חיים לאחר שדיירים הבחינו בכבשים משוטטות. לפי הכתבה, אנשי אכיפה של מחוז דורהאם הגיעו כדי לטפל באירוע ולאסוף אותן לפני שמישהו ייתקל בהן.
איך תפסו אנשי האכיפה את הכבשים ברחוב?
במקום ציוד רשמי בלבד, הם יצרו מחסום זמני מהשטח. הכתבה מציינת שימוש בפחי אשפה, לוחות מגדרות חזיר ואפילו לוחות ממשחק קורנהול. כך שמרו על היקף והתקדמו לעבר האיל השחור.
למה לקח זמן ולא הסתפקו בלתפוס מהר?
הכתבה מתארת שתפיסה היא תהליך של תיאום, מחסום וסבלנות. הכבשים נותרו במקום כאשר שמרו על אזור מסוים, ואז היה ניתן לרסן את האיל השחור ולהוביל את הקבוצה. לכן זה לא נפתר בתוך דקות.
שתפו את הכתבה