בוני בלו הצליחה לעשות את מה שהיא עושה הכי טוב: לקחת אירוע שאנשים בדרך כלל משאירים חמוד, תמים ומאופק, ולהפוך אותו לסיפור שמערב אש, רשתות חברתיות והרבה מאוד אנשים שלא יודעים אם לכעוס או לדאוג. הפעם זה קרה בראיון שבו היא תיארה איך היא רוצה להפוך את מסיבת התינוקות שלה לאירוע פומבי עם קווים של תוכן למבוגרים, והגישה הזאת ממש לא נשבה לאוזן של המראיינת.
במהלך הופעה ב-29 במאי בתוכנית ברדיו בלונדון, בוני בלו שוחחה עם המגישה של התוכנית, שלגה פוגארטי. בלו סיפרה שהיא מתכננת מסיבת תינוקות “כמו שהיא אמרה שזה בדיוק מה שזה”. בשפה שלה זה נשמע כמו שילוב בין חגיגה משפחתית לבין משהו הרבה יותר פרובוקטיבי, והיא אפילו השתמשה בביטוי “גולדן שוור” כדי לתאר את הרעיון.
ומה היא אמרה בפועל? שהיא “מזמינה את הציבור” להגיע למסיבה, ושבין היתר מדובר יהיה על השתתפות פומבית בסיטואציות מיניות. היא הוסיפה שזה יקרה בלונדון. פוגארטי, בניגוד להרבה אנשים אחרים שמנסים לזרום, הגיבה מיד באי נוחות גלויה.
כאן מתחיל החלק המעניין באמת, כי זה לא נשאר ברמת “אמירה פרובוקטיבית” ותו לא. בלו התעקשה שהאירוע ימשיך כמתוכנן. היא טענה שזה הגוף שלה, הבחירה שלה, ושזה משהו שהיא רוצה למקסם כי אולי “זה קורה פעם אחת”. ואז היא גם ניסתה להצדיק את זה רעיונית: לדבריה, הריונות הם “פֶטיש גדול” בעיני אנשים מסוימים, ולכן היא רוצה להפוך את החוויה למשהו שימשוך את אותו קהל.
עוד יותר מבלבל, היא אמרה שהאירוע לא יהיה רק “בקטע למבוגרים”. יהיו גם אלמנטים של מסיבת תינוקות רגילה: אוכל ומשחקים. אבל לצד זה, היא רמזה שיהיו גם “נוזלים אחרים”, כלומר ערבוב מכוון בין חגיגה תמימה לבין תיאור מפורש של תוכן מיני. במילים אחרות: מסיבה שמנסה להיות גם “וייב משפחתי” וגם “וייב של תעשייה למבוגרים”.
למה זה הדליק את הרשת?
כי בלו כבר מכירה את המנגנון: היא שנים בונה קהל דרך פרובוקציות, ושמועות סביב ההריון שלה רצות כבר חודשים. חלק מהעוקבים טענו שהיא משתמשת בהריון כדי לייצר טראפיק ולמשוך תשומת לב, ולא כדי לחיות חוויה אישית. אחרים הלכו עוד צעד קדימה והביעו דאגה ישירה לעובר שטרם נולד, בטענה שהילד עלול להיות חשוף לתוכן שלא אמור להיות חלק מהחיים שלו.
יש גם מי שהטיל ספק בכלל אם ההריון אמיתי. בתחילת הדרך, חלק מהצופים חשבו שכמה מהסרטונים שלה כוללים “בטן הריונית” שנראית כמו אביזר סיליקון. בלו דחתה ביקורת בזמנו בטענה שזה לא התפקיד שלה לשכנע. אבל בהמשך היא הודתה שאחת מההכרזות נבנתה מראש, ובאותה תקופה סיפרה שהכול היה חלק ממתיחה שיצרה המון צפיות.
ואז היא חזרה, חזקה יותר, וטענה שהפעם היא באמת בהריון. בראיונות שונים היא הצביעה על חודש יעד ללידה, וגם הציעה רעיונות נוספים סביב התינוק, כמו חשיפת מין בהמשך השנה ואפילו מכירה פומבית של השם. כל זה רק חיזק את התחושה אצל חלק מהצופים: לא משנה מה יקרה, בלו תנסה להפוך את זה למופע.
השאלה שכמעט אף אחד לא שואל
והנה הזווית הביזארית שאנשים מפספסים: גם אם נסכים שמותר לפרובוקציה, מה קורה כשפרובוקציה הופכת לתוכנית עם משתתפים, תוכן פומבי והבטחה לערבוב בין “מסיבה של תינוק” לבין מיניות גלויה? זה כבר לא רק עניין של טעם. זו החלטה איך נראית המציאות של ילד שעדיין לא הספיק להיוולד.
אחרי ההצהרות האחרונות, הרבה תגובות ברשת התמקדו לא במבוכה של המראיינת, אלא בשאלה האם בכלל יש מקום לאפשר לאותו סיפור להיות “תוכן” לפני שיש לו קהל יעד אנושי שמבין מה קורה. ובינתיים, בוני בלו ממשיכה להחזיק את המיקרופון חזק: היא הבטיחה שזה מה שהיא רוצה, וזה מה שתעשה.
