העונה של האח הגדול ממשיכה לייצר כותרות גם מחוץ לבית האח הגדול, והפעם זה הגיע למקום רגיש במיוחד. בימים האחרונים עלו ברשת קריאות להדיח את הדיירת שלי סרבריאניקוב, אחרי שבמהלך שיחה עם דיירים היא השתמשה במילה “אוטיסט” כדרך לקלל או להעליב.
מי שלא נשארה אדישה היא ליהיא לפיד, סופרת ועיתונאית, אשתו של יאיר לפיד. לפיד שיתפה ברשת פוסט שבו כתבה שלדבריה מדובר באמירה שמסוגלת לפגוע לא רק בדיירים עצמם אלא גם בילדים ובצעירים על הרצף, וגם בהורים. היא הדגישה שוב ושוב שהמילה נשמעת שוב ושוב כקללה, ושזה בדיוק הדבר שצריך להפסיק.
לפי מה שתיארה לפיד, בתגובה לדבריה של שלי, דייר בן אוזלבו אמר לה מיד משהו בסגנון: לא להשתמש במילה הזו. לפיד הציגה את זה כתגובה הנכונה, כזו שמראה שיש דרך אחרת לדבר, ושלא צריך לתת לשיח הפוגעני להמשיך כאילו זה “סתם בצחוק”.
המסר של לפיד: לא להדיח, אבל כן לתקן
באותה רוח, לפיד ציינה שהיא לא התכוונה רק לדרמה של הדחות. היא טענה שכדאי לראות בזה הזדמנות לעצור את הגלגל ולהסביר שוב שאוטיסט זה לא קללה. כדי לחזק את המסר, היא שיתפה גם פוסט של מעיין עטיה, אם לילד על הספקטרום, שמדברת על הפגיעה שנגרמת כשהמילה הופכת לכלי לעקיצה או להשפלה.
בסטורי שלה היא סיפרה כי שוחחה עם עטיה, ובאותה שיחה היא כתבה שהגיעה אליה ההבנה: לא להדיח את שלי מהבית, אלא לנצל את המומנטום כדי להחזיר את השיח למקום מכבד, כזה שמבחין בין תיאור רפואי או התנהגותי לבין עלבון.
הסיפור הצבאי ששבר את זה: “מה אתם חבורה של אוטיסטים?!”
כדי להסביר למה זה כל כך קריטי מבחינתה, לפיד שיתפה סיפור אישי מהצבא. לדבריה, בנה ליאור חווה מצב שבו מפקד השתמש במילה “אוטיסטים” כקללה. ליאור ענה לו, ומאותו רגע הכול הסתבך.
לפי התיאור של לפיד, מדובר היה בתקופה ארוכה של טירונות, כמעט בלי בית, ואז הגיע סוף שבוע של הבטחה לחזור. ליאור סיפר שהמפקד כעס עליהם במהלך יום מסוים, וצעק משפט פוגעני כמו “מה אתם חבורה של אוטיסטים?”. ליאור לא נשאר שקט וענה לו שאוטיסט זה לא קללה.
כאן מגיע החלק המרגש והחד: ליאור הסביר למפקד שיש לו אחות שהיא על הספקטרום, ושהוא הבטיח לה כילד שאף אחד לא יעמוד מולו ויגיד את המילה הזו כעלבון. לכן, לטענתו, הוא לא יכול היה לשתוק גם מול המפקד.
לפי לפיד, המפקד בתגובה אמר שהוא ידבר עם הצוות ויוודא שלא ישתמשו עוד במילים האלו כקללות. לפיד הוסיפה שגם לא מדובר רק באוטיסט, אלא בשיח פוגעני כלפי קבוצות נוספות, כולל אמירות כמו “לא הומו”, כחלק מהצורך לשים גבולות ברורים לשפה.
אז מה עכשיו?
בסוף, נראה שהסערה סביב שלי מהאח הגדול כבר לא מתמקדת רק בטרנדים של הדחות, אלא בעיקר בשאלה איך מדברים על אנשים על הספקטרום. ליהיא לפיד בחרה לשים את הפנס על השפה עצמה, על הפגיעה שהיא עלולה לייצר, ועל האפשרות לייצר שינוי: לא רק “לעצור”, אלא גם להסביר, לתקן, ולהפסיק להשתמש במילה כעלבון.
