יש שאלות שהן לא “רכילות”. הן נוגעות בדיוק בנקודה הכי רגישה. ובדיוק שם נחתה השאלה שמעסיקה את צופי האח הגדול אחרי פרק אחד, שבו פתאום הוזכר אביו של בן אוזלבו.
אחרי הדרמה הגדולה מהפרק הקודם:עם עזיבתה של מירה נואף את בית האח הגדול:הערב הזה היה שונה לגמרי. בעיצומה של משימה, עומר ואלירן נדרשו לנחש את תוצאות ההצבעה של הקהל, ואז גם לדרג את הדיירים. בתוך המשחק הזה, בלי הרבה הכנות רגשיות, צץ משפט אחד שהדליק אש.
במהלך הדירוג, אלירן טען שבן “חזק בחוץ” בזכות אבא שלו. זה לא נשאר באוויר. זה נכנס ישר לבטן של בן. והוא, במקום להתבלע, התעמת. לא בציניות. לא בחצי חיוך. ממש ביקש לעצור.
מי זה אביו של בן אוזלבו?
אבא של בן הוא רביד אוזלבו. איש עסקים מוכר באזור ראשון לציון. הוא בעל מסעדת “ספרה” ואולם אירועים. רביד עלה לכותרות בעבר גם אחרי שרכש את קבוצת הכדורגל הפועל ראשון לציון:מכדורגלן ותקשורת מוכר, אייל ברקוביץ'.
עד כאן זה נשמע כמו “עוד פרטים”. אבל בבית, פרטים הם לעיתים רחוקות באמת פרטים. הם הופכים לסיפור שלם על מי אתה ומה מגיע לך.
העימות: “אני לא מוכן שידברו על המשפחה שלי”
אחרי שאלירן זרק את המשפט על הכוח של בן בזכות אבא שלו, בן לא נשאר אדיש. הוא התעמת וביקש שאלירן לא יזכיר יותר את אביו. ואז, בחדר האח הגדול, הוא שיתף למה זה כל כך שובר אותו.
בן אמר שהוא פשוט לא יכול לשמוע אנשים מצמידים את ההצלחה שלו למישהו אחר. לא כי הוא לא מעריך עזרה. להיפך. הוא מודה שיש לו אבא שעזר לו בהרבה דברים. אבל הוא גם אמר משהו חד, כמעט כואב: הוא רוצה שיראו אותו:לא דרך פריים של “המשפחה החזקה”.
“כל החיים חשבו שאני טוב בגלל אבא שלי”, בן תיאר. “זה משגע אותי עד היום.” ואז הוא הוסיף נקודה שמבקשת להרגיש: גם אם יש קשרים, גם אם יש תמיכה, זה לא אומר שהכול ורוד. יש חיים שלמים מאחורי הקלעים שאף אחד בבית לא באמת יודע.
הוא סיפר גם על תקופה מוקדמת בכדורגל: כשהיה ילד ושיחק בהפועל תל אביב, הוא לא היה “הבחור הכי נוצץ” על הדשא. ובכל זאת, אביו הכניס אותו דרך היכרות עם אנשים. בן לא הכחיש. הוא רק אמר את הדבר הבא:הוא רוצה להגיע לרגע שבו מה שהוא עושה מגיע ממנו. בזכות עצמו.
הפרט שהרגיע:והפרט שהדליק מחדש
במקביל, התברר שאביו רביד לא היה בדיוק בקטע של “להכניס את הפרטיות לתוך בית טלוויזיוני”. הוא אמר שהוא ואנשים קרובים לו אוהבים פרטיות, אבל בן בחר לחוות את האח הגדול כי זה חשוב לו אישית.
ורק כדי לסגור את המעגל: רביד גם הודה שהוא לא בטוח מה יקרה עם קריירת הכדורגל של בן בעתיד. הוא תיאר שבתקופות הנערים בן היה מלך שערים ושחקן מוכשר, אבל פחות התחבר לזה לאורך זמן:והדבר הזה, כנראה, גם השפיע על ההחלטה שלו להיכנס.
אז מה באמת קרה? לא רק שהוזכר אבא. אלא שנפתח ויכוח על זהות. על הערך העצמי. ועל השאלה הכי אנושית: כמה אפשר לשאת כשאומרים לך שהצלחתך לא שלך?
3 דברים שכנראה לא חשבת עליהם מהשורה הזו
1) בבית ריאליטי, משפט על “אבא חזק” הוא לא מחמאה:הוא פגיעה.
2) בן לא מבקש שלא יעריכו את אביו. הוא מבקש שלא יגנבו לו את הקרדיט.
3) מאחורי הכדורגל והשם:יש אדם בן 22 שמחפש להצליח בזכות עצמו, גם אם זה כואב לשמוע.
